על חשיבותו של הסכם מייסדים במיזמים וחברות הזנק

כתבתי כאן בעבר על מחלוקות בין מייסדי חברה שלא הקדישו זמן לגיבוש הסכמות בהסכם מייסדים וגם על מקרים בהם נחתם הסכם מייסדים בו צד להסכם לא היה מיוצג ועל השלכות התנהלות זאת של מייסדי חברה. עוד כתבתי כאן על מקרה בו המייסדים דנו בתנאי ההתקשרות ביניהם, החליפו טיוטות הסכם ולא חתמו על הסכם המייסדים. בכל המקרים, שהובאו נתגלעו מחלוקות בין המייסדים, שהתבררו בבתי המשפט.

מהו בעצם הסכם מייסדים? הסכם מייסדים הוא הסכם בין מייסדיו של מיזם או מקימיה של חברה, שהוקמה לתכלית מסוימת, ובו קובעים ומסדירים הצדדים את ההתחייבויות וזכויותיו של כל צד להסכם. בהסכם זה, נקבעים כללים לניהול מחלוקות בין הצדדים, כללים לשינוי ההסדרים הקיימים, להוספת בעלי מניות או גריעתם, לגיוס כספים למיזם, למינוי בעלי תפקידים, התייחסות לסיטואציות אפשריות במעלה הדרך ועוד.

יזמים המגיעים אליי לפגישת ייעוץ שואלים לא פעם: "מדוע עלינו לדון בשאלות תאורטיות?" "אנחנו החברים הכי טובים ונוכל להגיע להסכמות 'כשנגיע לגשר', אין צורך להקדים את המאוחר ולדון בכל כך הרבה אפשרויות לאירועים בעתיד". "זה עלול לגרום לכך שנסתכסך כבר עכשיו בטרם התחלנו במיזם". אמירות אלו מגיעות מהרצון להימנע מהוצאות משפטיות, מאובדן זמן בדיון במקרים שהיזמים עוד לא נתקלו בהם ומתקוותם הגדולה שהמיזם יצליח והיזמים לא יסתנוורו מהכסף ויישארו חברים טובים כפי שהיו לפני הקמת המיזם.

למרבה הצער, הסכסוכים המגיעים לבתי המשפט הולכים ומתגברים. לאחרונה, הגיע לבית המשפט מקרה בו יזם הקים חברה (לצרכי נוחות נכנה אותו "ראובן"), שמטרתה לפתח רחפני תקיפה (לצערנו, אנו זוכים לביקורים של רחפנים מסוג זה מעל שמי ישראל לאחרונה…). בכל הנוגע לפיתוח, היה לראובן הידע והמתווה כיצד להתקדם אבל היה לו צורך בסיוע מאדם המצוי בתעשיה שנים רבות כדי שיוכל לחבר אותו עם מתעניינים פוטנציאליים בטכנולוגיה ובמוצרי החברה ועם משקיעים ולכן התקשר עם אדם שנכנה שמעון, שהיה בעל ניסיון רב בחברה גדולה בתחום. שמעון לא חסך מאמצים ופנה לחברות בכל רחבי ישראל ואף מחוץ לישראל אך מאמצים אלו לא נשאו פרי ואותם גורמים אליהם פנה שמעון לא התקשרו עם החברה. שמעון טען, שהשקיע למעלה מאלף שעות, הפעיל את מיטב קשריו והוציא כסף מכיסו לטובת הבאת לידים לחברה. לטענתו, היה הסכם בעל-פה בינו לבין ראובן ששוכלל בתקיעת כף ביניהם, ולפיו היה זכאי לחלק ממניות החברה ללא קשר לתגמול הכספי עליו הוסכם בגין מאמציו. שמעון טען, שאמנם מכריו המליצו לו לערוך הסכם בכתב עם ראובן אך הוא לא הקשיב לעצה זאת, שבדיעבד הייתה נכונה והייתה חוסכת ממנו זמן, כסף ועוגמת נפש.

לעומת זאת, ראובן (היזם) טען, שההתקשרות שלו עם שמעון הייתה על בסיס הצלחה כ- finder  כלומר כך ששמעון יתוגמל על כל ליד שיביא לחברה ובסופו של יום החברה תתקשר איתו. משלא התקשרה החברה עם הלידים שהביא שמעון הוא אינו זכאי לתמורה למרות מאמציו. עוד הוסיף ראובן, שככל שהחברה תתקשר עם הלידים שהביא שמעון, יקבל שמעון תמורה כספית על כך.

זאת דוגמה נוספת לרצון של צדדים להתקדם מהר, לסמוך האחד על השני ולקוות לטוב. למרבה הצער, גם היא מסתיימת בחלוקי דעות, בתביעה משפטית, הוצאות משפטיות ואובדן זמן.

לכאורה זה נראה כמקרה בו צד אחד דובר אמת וצד שני אינו דובר אמת. אולם לאחר שבית המשפט שמע את העדים ואת בעלי הדין הגיע למסקנה, שיתכן שאין כאן צד שדובר אמת וצד שאינו דובר אמת אלא שהיות שעבר זמן מאז שסוכמו התנאים כל אחד זוכר אותם כפי שהציג אותם בבית המשפט וכל צד הביאו ראיות לעמדתו. קביעה מעניינת כשלעצמה.

בית המשפט נאלץ להכריע איזו מהגרסאות שהציגו הצדדים סביר יותר שהתקיימה על יסוד הראיות והעדים שהביאו הצדדים.

המקרה הזה אכן חריג ומביא לידי ביטוי צורך נוסף בעריכת הסכם מייסדים טרם תחילת הפעילות המשותפת, שאינו נובע מצד שאינו אומר אמת אלא נובע מכך שייתכן שאי הבנה בין הצדדים או רצון של כל צד לפרש את ההסכמות בין הצדדים לטובתו יביאו את הצדדים לניהול סכסוך בפני בית המשפט.

כדי להימנע מניהול סכסוכים וכל הכרוך בכך, אני ממליץ לכם לפנות לעורך דין לחברות ולמשפט מסחרי טרם יציאה לדרך משותפת עם שותפים, להגיע עם הרבה סבלנות ולהתמסר לתהליך בו תצטרכו להשיב להרבה מאוד שאלות, ללבן ביניכם בהנחיית עורך הדין הרבה מאוד סוגיות ולהגיע להכרעות כבר כעת ורק לאחר חתימה על הסכם המייסדים לצאת לדרך כשאתם מבטיחים שעניינים שעשויים לצוץ בהמשך הדרך יכולים להגיע לפתרון שעליו כבר הסכמתם.