מהם הנושאים העיקריים שבהם עוסקים הסכמי מייסדים
ראשית, יובהר כי אין הסכם מייסדים אחד הזהה לאחר. לא מדובר בהסכם, שכדאי להוריד מהרשת, לבצע בו מספר שינויים והתאמות, ולחתום. את ההסכם יש להתאים בצורה מדויקת לאופי הפעילות הצפוי של החברה, למאפייני השותפים, יחסיהם ורצונותיהם ועוד. בכל מקרה, על ההסכם להסדיר שורה ארוכה של נושאים הקשורים לתפקידיהם וזכויותיהם של היזמים, מייסדי החברה. למשל, בכל הקשור לחלקות האחזקות, מנגנון קבלת החלטות, חלוקה של תפקידים ושל רווחים, זכות וטו, הלוואות, זכויות בקניין הרוחני, התחייבויות של המייסדים למאמצים עבור החברה ועוד.
הסכם המייסדים צריך לעסוק בהרחבה בזכויותיהם של המייסדים, לרבות זכות הצטרפות למכירה במידה ואחד המייסדים קיבל הצעה למכירת חלקו, או זכות סירוב ראשון, לפיה טרם מכירת מניותיו של מייסד לצד שלישי עליו להציע את המניות למייסדים האחרים באותם תנאים שהמניות הוצעו לצד השלישי. כמו כן, יש להגדיר היטב מהן ההתחייבויות של המייסדים בינם לבין עצמם ומול החברה, איך מתקבלות ההחלטות (רוב קולות, רוב מיוחד, פה אחד) ועוד.
ראוי לציין כי תקנון חברה, אשר יוגש לרשם החברות יחייב את החברה ואת המייסדים ולכן עליו לשקף את מה שקבעו הצדדים בהסכם המייסדים.
מלבד זאת, ההסכם יעסוק בדרכים ליישוב סכסוכים, כגון בוררות או גישור. אמנם מטרתו של ההסכם היא לצפות בעיות עתידיות ולמנוע אותן ככל הניתן, אך מתוך הבנת מורכבות עולם העסקים יש להסדיר גם דרך יישוב הסכסוכים במידה ויתרחשו. באותו האופן, יש להסדיר את ההתנהלות במקרה שאחד המייסדים עוזב, או שהחברה נקלעת להליכי חדלות פרעון, וכיצד מתחלקים במקרה הזה זכויות החברה ונכסיה.
מעבר לכך, הסכמי מייסדים עוסקים בכל הקשור למינויים בחברה, כגון מינוי של מנכ"ל, דירקטוריון, רואה חשבון וכדומה. הם עשויים לעסוק גם בזכויות חתימה, בתגמולים עתידיים למייסדים, באי תחרות, בסודיות, במקרים ותגובות להפרות ההסכם ועוד.
ללא הסכם מייסדים – סיכון גדול לחברה
למרבה הצער, יש יזמים שהחליטו 'לדלג' על הסכם המייסדים, שאינו מחויב על פי חוק בישראל. לבחירה הזו יש מספר סיבות, ובעיקר מחשבה תמימה לפיה היחסים הטובים והכוונות הטובות מהווים עוגן יציב ופתרון מתאים לכל תרחיש. ואולם, עד מהרה מתבררת גישה זו כטעות קשה, שכן ניהול חברה מעמיד מדי יום מכשולים ואתגרים, וגם הגורם האנושי הינו דינמי ומועד לקשיים. כך עשויים המייסדים למצוא את עצמם עסוקים במחלוקות קטנות עד גדולות הגוזלות זמן רב, מעיבות על ההתנהלות השוטפת, מזיקות למוניטין וגם עולות הרבה מאוד כסף כשכר טרחת עורכי הדין והמאבקים המשפטיים.
דוגמא אחת מהעולם האמיתי היא של שני חברים טובים שהקימו חברה, ואכן השכילו לפנות אל עורכי דין על מנת שיכתבו עבורם הסכם מייסדים. ואולם, אחרי שנכתבו הטיוטות החליטו השניים שלא לחתום על ההסכם, מסיבותיהם שלהם. זמן קצר אחרי שהחברה הוקמה ביקש אחד המייסדים להעביר את מניותיו (50%) לגורם שלישי, וזאת בניגוד לזכות הקדימה (זכות סירוב ראשון) שנתן ההסכם לשותף השני. לכך הצטרפה העלאת שכר של אחד השותפים בהחלטה חד צדדית, וכן החלפה של דירקטור בחברה.
מצב זה הביא את שני החברים הטובים למאבק משפטי מר, בעוד בית המשפט היה צריך להכריע לגבי מעמדו של הסכם המייסדים, או ליתר דיוק הטיוטה, שלא נחתמה. בית המשפט בחן את הסכם המייסדים ואת הנסיבות לאי החתימה, וגילה כי קיים בהסכם סעיף לבירור מחלוקות בבוררות (בניגוד להתנהלותו של התובע שפנה לבית המשפט), שהתובע לא החזיק ברשותו עותק מההסכם הבלתי חתום, ושהתובע אף כינס לפני מספר שנים אסיפת בעלי מניות על מנת לדון בעריכת הסכם מייסדים. מכאן הסיק בית המשפט כי גם מבחינת התובע הסכם המייסדים לא היה תקף, ובהתאם לכם נתן את פסיקתו, דהיינו, שטיוטת הסכם המייסדים אינה מחייבת את הצדדים.
זוהי רק דוגמא אחת מבין רבות אחרות לחשיבותו של הסכם מייסדים מקיף ומקצועי עבור עתידה של החברה ועבור המייסדים עצמם. לפרטים נוספים בנושא ולקבלת ליווי בעריכה של הסכם מייסדים והסכמים מסחריים נוספים, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עו"ד ונוטריון אביחי אהרונוף בטלפון 050-767-6715.