הרמת מסך בחברה משפחתית – האם תתאפשר ביתר קלות לעומת הרמת מסך בחברה מסחרית רגילה?

כתבתי כאן בעבר על עקרון היסוד בדיני החברות, לפיו לחברה אישיות משפטית נפרדת משל בעליה ושהיא "כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד". הטעם המרכזי העומד מאחורי עקרון זה הינו עידודם של משקיעים להשקיע בחברות כך שלא יחששו מסיכונים נוספים על הסכומים שסיכנו עת השקיעו את כספם בחברה תמורת המניות שקיבלו. סיכונים אלו כוללים חשיפה לתביעות נגד בעל המניות אישית שעשויות להיות מוגשות על ידי עובדים, ספקים, לקוחות, רשויות ממשלתיות ורגולטוריות ועוד.

כלומר, ככלל כאשר אדם מקים חברה היא לא ניתן לייחס לו את חובותיה וזכויותיה אלא אם בית המשפט מחליט לבצע הרמה של המסך המפריד בין בעל המניות לבין החברה ושומר על היותם גופים נפרדים, כך שייוחסו לאותו בעל מניות בחברה חובות ו/או זכויות של החברה.

במאמר קודם עסקתי במקרה בו אדם הקים חברה שהחזיק בכל מניותיה ועלתה שאלה האם להרים את המסך בינו לבין החברה כך שהוא יהיה זה שיהיה חייב בתשלום חובותיה לעובד החברה. במאמר זה נבחן סוגיה מעניינת והיא "החברה המשפחתית" והאם בית המשפט יורה על הרמת מסך בחברה משפחתית.

ראשית נתחיל בהסבר קצר על חברה משפחתית. מדובר בחברה שמתאגדת בהתאם לחוק החברות ובעלת מספר חברה ומה שהופך אותה לחברה משפחתית הוא רישומה ככזאת מול רשות המיסים (מס הכנסה) ורישום כזה ייעשה אך ורק כאשר כל בעלי המניות בחברה הינם קרובי משפחה (בהתאם להגדרה בחוק). רישום החברה כחברה משפחתית גורם לכך שחבות המס של החברה תיעשה כאילו מדובר במיסוי החל על אדם פרטי המחזיק במניותיה (הנישום המייצג) ולא מס החברות וישנם מקרים מסוימים, שמיסוי כיחיד עשוי להיטיב עם נישום מול מצב בו ימוסו רווחיו כחברה.

עכשיו משהסברנו בתמצית את המשמעות של חברה משפחתית המעמידה את היבטי המס שלה כאילו מדובר ביחידיה ולא בחברה מתעוררת השאלה: האם ניתן להרים את המסך בין החברה המשפחתית לבעל המניות ולראות בבעל מניות בחברה כאחראי לחובותיה של החברה?

במקרה שנדון לאחרונה, בבית המשפט אברהם החזיק ב- 95% ממניות חברה משפחתית (להלן: "החברה המשפחתית") ואשתו, שרה, החזיקה ביתרת המניות. אברהם העביר נכס מקרקעין, שהיה בבעלותו כאדם פרטי לבעלותה של החברה המשפחתית. לאחר שנתיים התקשרה החברה המשפחתית עם התובעים בהסכם להשכרת נכס המקרקעין לתובעים. התובעים שילמו לחברה המשפחתית את דמי השכירות מראש ולאחר מספר ימים מרבית הסכום נמשך מחשבון החברה המשפחתית על ידי נכדו של אברהם, יעקב לטובת עסקיו הפרטיים. לאחר תקופה קצרה התגלה, שנכס המקרקעין הושכר לפני כן לשוכר אחר ולכן התובעים הגישו תביעה נגד החברה המשפחתית ונגד הנכד, יעקב, שמשך את הסכום מחשבון החברה המשפחתית לחשבונותיו בשיעור דומה לדמי השכירות.

מקרים בהם בית המשפט מורה על הרמת מסך הם מקרים בהם בעל מניות מבריח נכסים מהחברה החוצה ולא כפי שמדובר במקרה הנ"ל בו אברהם העביר נכס שהיה בבעלותו לבעלותה של החברה המשפחתית ולמעשה הגדיל את מצבת נכסיה. כאשר יוכח לבית המשפט שהוברחו נכסים מחברה המשפחתית לבעלי המניות, בית המשפט ינקוט בגישה מאוד ליברלית ומקלה ויטה להרמת המסך בין החברה המשפחתית לבעל המניות, שפעל כאמור.

עצם סיווגה של חברה כחברה משפחתית אינו גורם לכך שבית המשפט יורה על הרמת המסך מיידית  בין החברה המשפחתית לבעל המניות. ראשית תבחן טענת התובעים ונסיבות המקרה וככל שלא יוכח שכספים או נכסים הוצאו מהחברה המשפחתית בצורה לא לגיטימית ייטה בית המשפט להרים את המסך כאמור. אולם במקרים בהם הסכומים שמועברים מהחברה המשפחתית לבעלי המניות סבירים ומתאימים לפעילות החברה ולפעילות בעלי המניות בחברה המשפחתית לא יהיה ניתן לראות בכל העברה כזאת כחשודה בהברחת נכסים. לכן, חשוב בחברות משפחתיות בהן היחסים בין הצדדים פחות פורמליים, בשל הקירבה המשפחתית, לתעד כל ארוע וכל החלטה ולהסביר את הרציונל העומד מאחורי קבלת ההחלטה ולא להסתפק בסיכומי החלטות לקוניים, שלא יוכלו להסביר בעתיד מדוע התקבלו החלטות אלה. תעוד כאמור, יוכל לשפוך אור על ההתנהלות העסקית של החברה המשפחתית ולתת הסברים מתאימים לרשויות המס ובהתגוננות מפני תביעה שתוגש נגד החברה המשפחתית ו/או בעלי מניותיה.