האם יורש, שלא נטל חלק בהליכים משפטיים נגד צד שלישי לשם הבטחת זכויות היורשים בנכס מהעזבון, זכאי לחלקו בעזבון או שניתן לראות בו כמי שוויתר על זכותו?

לא פעם כאשר צו ירושה או צו קיום צוואה קובע את רשימת יורשיו של פלוני ואת חלקם בעזבון המשמעות אינה קבלה מיידית של אותו חלק בעזבון אלא קיים צורך לנקוט הליכים משפטיים כנגד צדדים שלישיים (מי שאינם יורשים) לשם כך. קחו כדוגמה מקרה בו ילדים ירשו את דירת הוריהם, שהושכרה לראובן וכאשר ראובן מסרב לפנות את הדירה המושכרת. כדי שהילדים היורשים יוכלו למכור את הדירה כפנויה יצטרכו לנקוט הליכים משפטיים לפינוי ראובן מהדירה. השאלה שעולה הינה האם כאשר אחד מהיורשים מסרב להשתתף בהליכים המשפטיים הדרושים להבטחת זכויות היורשים וכאשר הליכים אלו מסתיימים בהצלחה האם ניתן לראות ביורש כמי שוויתר על זכותו בעיזבון? מצד אחד, אותו יורש מעולם לא ויתר על זכותו ולכן ניתן לסבור, שזכותו לחלק בעזבון שרירה וקיימת. ומאידך, ניתן לטעון שאולי ניתן לראות בעמידתו מנגד ואי נקיטת הליכים לשם הבטחת זכויות היורשים כוויתור משתמע על זכותו לחלק בעזבון.

במקרה, שנדון לאחרונה בפני בית המשפט לענייני משפחה, עלתה השאלה הנ"ל כאשר שרה הלכה לעולמה והותירה אחריה שישה ילדים להם הורישה את רכושה (מדובר היה ברכוש רב) ובמשך שנים רבות התנהלו בבתי המשפט הליכים בעניין העזבון. לאחת מבנותיה של שרה, רבקה, לא היו ילדים ובשנים האחרונות לחייה רבקה חיה עם בן זוג. לאחר שנים רבות רבקה הלכה לעולמה ובן זוגה של רבקה דרש לקבל חלק בעזבונה של שרה (אמה של בת זוגו). בהערת שוליים אציין, כי כבר כתבתי כאן בעבר על הצורך לבצע תכנון הון משפחתי במקרים בהם מדובר בבני זוג בפרק ב' ואילך או כאשר רוצים להבטיח את זכותם של היורשים מול בן הזוג.

חלק מיורשיה של שרה ניהלו הליכים משפטיים נגד בן זוגה של רבקה והצליחו להביא לדחיית תביעתו לחלק בעזבונה של שרה. לאחר מכן, אותם יורשים (שניהלו את ההליכים נגד בן הזוג) טענו, כי יש לתקן את צו הירושה כך שיכלול רק אותם כיורשיה של שרה ולא יכלול את שאר היורשים, שלא הצטרפו לניהול ההליכים נגד בן זוגה של רבקה. לטענתם, שבכך הראו אותם יורשים, שוויתרו על חלקם בעזבונה של שרה. עוד טענו, שככל שבן הזוג היה זכאי לרשת היה העזבון מרוקן מתוכן ורק ההליכים בהם נקטו הביאו לכך, שקיים עזבון לחלוקה.

בית המשפט דחה את התביעה. הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965 והתקנות לפיו קובעות כיצד יורש צריך להודיע על הסתלקות מזכותו לרשת אדם, כלומר לוותר על זכותו לרשת. אמנם דרישות אלו רוככו עם הזמן בפסיקת בתי המשפט אך במקרה הנדון לא ניתנה כל הודעה מצד היורשים, שלא השתתפו בהליך המשפטי נגד בן זוגה של רבקה, בדבר ויתורם על חלקם בעזבון שרה. למעשה, באותו מקרה נדרשו אותם יורשים לחתום על הודעת הסתלקות מחלקם בעזבון והם סירבו לעשות זאת, מה שמלמד אף הוא שהם לא התכוונו לזנוח את חלקם בעזבון שרה. בנוסף לכך שלא הייתה לאותם יורשים כוונה לוותר על חלקם בעזבון, קבע בית המשפט שלא ניתן לקבוע שאי נקיטת הליכים משפטיים נדרשים נגד צדדים שלישיים, היא בעצמה מלמדת שיש להסירם מרשימת היורשים בצו הירושה.

יחד עם זאת חשוב לציין, כי כאשר חלק מהיורשים נוקטים הליכים משפטיים כאשר יורשים אחרים בוחרים שלא להצטרף אליהם יכולים היורשים שנקטו הליכים משפטיים לתבוע את הוצאותיהם בגין ניהול ההליכים המשפטיים, שכירת שירותי עורך דין וכו' מהיורשים שבחרו שלא להצטרף לניהול ההליכים המשפטיים במיוחד כאשר מוכח, שהצלחת אותם הליכים משפטיים אפשרה את מימוש זכויות היורשים בנכסי העזבון.