כתבתי כאן בעבר על מחלוקות בין מייסדי חברה שלא הקדישו זמן לגיבוש הסכמות בהסכם מייסדים וגם על מקרים בהם נחתם הסכם מייסדים בו צד להסכם לא היה מיוצג ועל השלכות התנהלות זאת של מייסדי חברה. היום אני מבקש להביא בפניכם מקרה בו הצדדים דנו בהוראות הסכם מייסדים ואולם ההסכם לא נחתם ומשנתגלעה מחלוקת אחד הצדדים מבקש לתת תוקף להסכם המייסדים הלא חתום. האם יש ליתן לו תוקף אם לאו?
לאחרונה הגיע לבית המשפט המחוזי מקרה בו שניים הגו מיזם משותף בתחום ההדפסות ועיצוב מוצרי דפוס והקימו חברה שכל אחד מהם החזיק בחמישים אחוז ממניותיה. באותו מועד ניהלו משא ומתן לכריתתו של הסכם מייסדים ואף החליפו טיוטות הסכם ואולם הסכם זה לא נחתם. לאחר הקמת החברה, קרה מה שקורה לא פעם בין מייסדים שהיו החברים הכי טובים, עלו טענות שאחד מהם לקח כספים מקופת החברה, שלא כדין; אחד הצדדים ביקש להעביר את מניותיו לצד ג', בניגוד להוראות הסכם המייסדים הקובעות שעל צד המבקש למכור את מניותיו להציען קודם לכן לצד השני (זכות סירוב ראשון); שכר אחד הצדדים ששימש כמנהלה הכללי של החברה הועלה בהחלטה חד צדדית ודירקטור בחברה הוחלף באחרים שבאו תחתיו. הצדדים הגיעו לחוסר אמון ומחלוקות בכל דבר ועניין, שונה לחלוטין ממצב הדברים עת הקימו את המיזם והשותפות ביניהם.
כאשר הגיעו הצדדים לבית המשפט להכרעה בעניינים אלו היה על בית המשפט להכריע מהו מעמדו של הסכם המייסדים שלא נחתם. האם הוא מחייב את הצדדים אם לאו. עקרונית הסכם מחייב כאשר הצדדים לו חתמו עליו ואולם הפסיקה הכירה במקרים בהם הסכם אינו חתום והוא עודנו מחייב את הצדדים המצוינים בו. בית המשפט בודק האם הצדדים התנהלו בהתאם לקבוע בהסכם הלא חתום, לומד על הסיבות לאי חתימתו של ההסכם ולומד את נסיבות העניין ואז מגיע למסקנה האם יש ליתן תוקף להסכם שאינו חתום אם לאו.
במקרה הנדון בית המשפט התרשם מכך שהצדדים יוצגו על ידי עורכי דין במשא ומתן לכריתת הסכם המייסדים וקבע, שלא סביר שצדדים מיוצגים יסיימו משא ומתן על הסכם בהסכמה מלאה על תוכנו ולא יחתמו על ההסכם, מה שיכל לקרות במקרה בו הצדדים לא היו מיוצגים.
בית המשפט בחן את הנסיבות ואת הסכם המייסדים שאינו חתום בו קיים סעיף לבירור מחלוקות במסגרת בוררות ולמרות סעיף זה פנה התובע, שביקש את אכיפת הסכם המייסדים, לבית המשפט מה שחיזק את המסקנה, שאין ליתן להסכם המייסדים תוקף.
עוד גילה בית המשפט, כי התובע לא החזיק עותק מהסכם המייסדים הלא חתום והוא קיבל אותו רק במסגרת בירור מחלוקת בין הצדדים בהליך אחר. אם היה ההסכם מחייב היה ניתן להניח שהיה מוחזק בידי התובע.
הנסיבות לא פעלו לטובת התובע, היות ששנים לפני הגשת התביעה ביקש לכנס את אסיפת בעלי המניות של החברה כדי לדון בעריכתו של הסכם מייסדים, משמע שגם לשיטתו לא היה הסכם המייסדים תקף.
אם נבקש לסכם, הרי שחשוב להגיע להסכמות בין מייסדיו של מיזם או של חברה, היות שגם כאשר יחסים בין צדדים מתחילים בטוב ובתקווה, המצב עשוי להשתנות בהמשך הדרך ואז חשוב שתהיינה הסכמות תקפות בין הצדדים שיתנו מענה לתרחישים אפשריים גם אם במועד ייסוד המיזם סבור צד בהתייחס לתרחישי קיצון: "זה ממש לא יקרה" ובהתייחס לשותפו למיזם: "אני סומך עליו במאה אחוזים".
אם כבר צדדים מנהלים משא ומתן בליווי עורך דין ומשקיעים בכך זמן ומשאבים חשוב שההסכמות אליהן הגיעו יעוגנו בהסכם מחייב (גם אם בחרו לקחת סיכון ולא להתייחס לסוגיות מסוימות שהעלה בפניהם עורך הדין).
כאשר יזם בוחר שלא לעגן הסכמות עם שותפו הוא מכניס את זכויותיו, ולעיתים גם את המיזם, לסיכון עצום עד כדי פירוקו, ולכן אם אותו יזם מאמין שהרעיון שלו ישנה את העולם חשוב להשקיע זמן ומשאבים כדי להסדיר את זכויותיו וזכויות שותפיו כך שלא יעלו וילובנו לראשונה בין הצדדים בשעה שהמיזם יצא לדרך.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ