בתקופה בה נכתב מאמר זה, חברות עושות מאמצים ניכרים, יותר מהרגיל, לחסוך בהוצאותיהן. כידוע, אחת ההוצאות הגדולות הקיימות לחברות הזנק ולמיזמים חדשים היא שכר העובדים. בעניין זה מצויות החברות בהתלבטות: מצד אחד, הצלחתן תלויה בקליטת עובדים מעולים, יצירתיים, חדי מחשבה ובעלי יכולות גבוהות. מאידך, הצורך לחסכון במזומנים אינו מאפשר לחברות, במיוחד לאלו הקטנות והצעירות יותר, שחיות מסבב גיוס אחד למשנהו, להציע למועמדים הטובים ביותר את השכר הגבוה המקובל בחברות באותו תחום.
כתבתי כאן לאחרונה, מאמר המתייחס לאפשרות תגמול אחת לעובדים, שאינה כרוכה בהוצאת כסף מזומן – הענקת אופציות לעובדים ועל ניסיונות של חברות לסכל את מימוש האופציות לעובדים בהגיע מועד הבשלתן. אפשרות זאת, אינה מעניקה לעובדים רק מזומן בזמן אמת ולכן הופכת פחות אטרקטיבית לעובדים המבקשים "לפגוש כסף" בזמן אמת ולא לקוות למקרה בו החברה תירכש או תונפק או שיהיה ארוע מימוש אחר שיביא לכך שהאופציות, שקיבלו במחיר מימוש נמוך יקנו להם רווחים גדולים.
לכן, במקרים בהם חברה רוצה להציע לעובדיה (הבכירים) או לגורמים שיכולים להרחיב את קהל לקוחות החברה, את תחומי פעילותה וכו' מתפתה החברה להציע לאותם עובדים או גורמים הצעה, לפיה שכרם יהיה מורכב משכר בסיס בתוספת אחוזים מרווחי החברה, מכלל פעילותה או מהפעילות, שנוצרה על ידי אותם עובדים או גורמים. שיטת תגמול זאת, מקנה לחברה אפשרות להשיא רווחים תוך לקיחה בחשבון של האחוזים מהכנסותיה או מרווחיה שעליה להעביר לאותם עובדים או גורמים ובהתאם לכך לנהל את הוצאותיה. כאשר אין הכנסות או רווחים כלל אין חובת תשלום לעובדים או הגורמים.
העובדים או הגורמים, שזכאים להכנסות על בסיס הכנסות או רווחי החברה נהנים משכר גבוה יותר מזה שהיה ניתן להציע להם בחברה כשכר בסיס קבוע ונהנים מכך שאינם תלויים בתנאי מימוש אופציות שהיו מוקנות להם ובכך שבמועד המימוש יהיה מחיר המימוש נמוך יותר ממחיר המניות.
כאשר פונים אליי לקוחות לייעוץ בעניין זה אני מסב את תשומת לבם, שנקיטה בשיטת תגמול כפי שתוארה לעיל, מוציאה את החברה שלהם מהפרטיות המלאה בה הדוחות הכספיים של החברה מוצגים לבעלי המניות הספורים (ולעיתים מדובר בחברות עם בעל מניות יחיד) ולרשויות המס למצב בו דוחות החברה יוצגו גם לאותם עובדים או גורמים המתוגמלים בהתאם להכנסות או רווחי החברה.
לא פעם אותם לקוחות מביעים פליאה על כך, שעליהם להציג את הדוחות הכספיים. הם סבורים לתומם, שדי בכך שיעבירו סכום לחשבון הבנק של העובד או הגורם שאיתו התקשרו ובכך יסתיימו חובותיהם.
לאחרונה, הגיע לבית הדין לעבודה מקרה בו עובד החל את תפקידו בחברה כעובד מן השורה, התקדם לתפקיד סמנכ"ל ולבסוף כיהן כמנכ"ל החברה. העובד השתכר בתחילת תקופת העסקתו בחברה שכר חודשי בתוספת עמלות חודשיות ולאחר מכן, סוכם שיתווסף לשכרו פעם בשנה תשלום שישקף 10% מרווחי החברה. החברה אף הוסיפה סעיף, לפיו התשלום יבוצע לפי חישוביה ושיקול דעתה. לאחר פיטורי העובד, הגיש העובד תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה דרש לקבל את הדוחות הכספיים של החברה וזאת כדי ללמוד האם קיבל את כל הסכומים המגיעים לו מרווחי החברה.
החברה התנגדה להציג את הדוחות הכספיים לעובד בטענה, שסוכם עם העובד שהתשלום יבוצע לפי חישובי החברה ושיקול דעתה, כך שמשעה שסוכם שהחברה בעלת שיקול דעת וחישוביה הם שיקבעו מהי התמורה שתשולם לעובד אין טעם או צורך בהצגת הדוחות הכספיים לעובד. עוד טענה החברה, שהיא מתנגדת להעברת הדוחות הכספיים בטענה, שמסירתם תגרום לחשיפת סודותיה המסחריים.
בית הדין דחה את טענות החברה בדבר שיקול הדעת שניתן לחברה לעניין חישוב והעברת הסכומים לעובד, ללא מתן אפשרות לעובד לבדוק את המספרים. כמו כן, לאור כהונתו של העובד כמנכ"ל החברה והעבודה ארוכת השנים בתפקידים שונים, נדחתה טענת החברה, לפיה חשיפת הדוחות הכספיים של החברה לעובד תפגע בסודותיה המסחריים.
לכן, הורה בית הדין לחברה להעביר את דוחותיה הכספיים לעובד. ככל שהחברה תסבור, שיש בהעברת נתון מסוים, המופיע בדוחות, לעובד פגיעה בסודותיה המסחריים תגיש בקשה לבית הדין להשחרת הנתון ובית הדין יכריע בכך.
הבאתי את המקרה הנ"ל, כדי להציג בפניכם את המורכבות בהענקת תגמולים לעובדים ולגורמים אחרים שמביאים ערך לחברה שלכם ואת הסכנות הטמונות בכך. בצד זאת, מצאתי לנכון להציג בפניכם את חובתה של החברה להציג את הדוחות הכספיים לגורמים אלה גם אם תכלול החברה ניסוח המקנה לה שיקול דעת בלעדי בחישובים ובקביעת התמורה שתגיע לעובד. ברגע שהענקתם לעובד או לגורם אחר זכות לתגמול על יסוד הכנסות או רווחי החברה או יחידה בחברה קחו בחשבון שאותו אדם יהיה זכאי לעיין בכל התחשיבים המביאים לסכום שקיבל והדוחות בהם הם מוצגים ולא רק בשורות התחתונות.
מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה ועניין.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ