על אחריות מזמין שירותים כלפי עובדי הקבלן

כתבתי כאן בעבר, בעניין היתרונות הטמונים בהעסקתם של עובדי קבלן או הוצאת פרויקט למיקור חוץ מול העסקת עובדים ישירות בחברה שלנו. יתרונות אלה, כוללים את הגמישות במספר העובדים העומדים לרשות החברה שלנו לביצוע הפרויקט בהתאם לדינמיות ההזמנות, העסקאות והצרכים של החברה שלנו; היעדר צורך במנגנון משאבי אנוש פנימי בחברה שלנו להתנהלות מול העובדים שהיו מועסקים בחברה שלנו וגם הניתוק ביחסים המשפטיים בין החברה שלנו, מזמינת השירותים, לבין עובדי הקבלן.

יתרונות אלה, בצד השוק הדינמי בתחומים שונים וביניהם ההייטק גרמו לכך שמיקור חוץ הפך נפוץ מאוד ולכאורה היינו סבורים, שאין כל קשר בין עובדי הקבלן לחברה שלנו, מזמינת השירותים.

ואולם, במהלך השנים המחוקק ראה את הפגיעה בעובדי קבלן  ולכן חוקקו חוקים שונים והפסיקה נתנה את דעתה על קבלת שירותי עובדי קבלן במסגרת מיקור חוץ והוגבלה תקופת העסקת עובדי הקבלן במסגרת חברות כח אדם; נקבעו חובות הפקדת ערובה לשם הבטחת זכויותיהם של עובדי קבלן בתחומי הניקיון והשמירה וכן הוטלו על מזמינים חבויות הקשורות לזכויות עובדי הקבלן כך שיוודאו שהקבלן מקיימן כלפי עובדיו והפסיקה הכירה במזמין שירות כמעסיק במשותף עם קבלן כח האדם או כמעסיק בלעדי לעניין ספציפי.

נוסף על כך, בית הדין קבע באחד מהמקרים שבא לפניו, שהן החברה מזמינת השירותים  והן החברה הקבלנית מחויבות לערוך שימוע לעובד החברה הקבלנית טרם קבלת החלטה המשפיעה מהותית על זכויותיו ובמיוחד על סיום עבודתו במשרדי החברה מזמינת השירותים. כמובן, שהחלטה האם עובד הקבלן הינו גם עובד המזמין תקבע בכל מקרה על פי נסיבותיו.

כהמשך למגמה זאת בחודש יולי 2024 אושר תיקון מספר 16 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1988 ותיקון עקיף מספר 25 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, לפיהם יוחלו הוראות חוקים אלה בהתייחס לעובדי החברה הקבלנית גם על החברה מזמינת השירותים.

חוקים אלה, קובעים חובות, שחלו עד כה רק על המעסיק הישיר (החברה הקבלנית), על החברה מזמינת העבודה, לפיהן אסורה הפליה בין העובדים וכן את החובה לנקוט באמצעים סבירים לשם מניעת הטרדה מינית או התנכלות במקום העבודה גם על עובדי החברה הקבלנית.

לאחר כניסת התיקונים לחוק לתוקף, חברות מזמינות שירותים תצטרכנה להיערך בהתאם לשם יישום הוראות החוק. חשוב לציין, כי כאשר חברה אינה עומדת בחובות הנ"ל היא עשויה להיות חשופה לתביעות של עובדי הקבלן ולדרישת פיצוי מוכח או פיצוי ללא הוכחת נזק. החשיפה אינה מוגבלת לתחום האזרחי יש לה השלכות גם בתחום הפלילי.

חשוב מאוד, שכלל הפסיקה והחקיקה בעניין זה והשלכותיהם יוצגו להנהלת חברות, שמבקשות להוציא פרויקטים למיקור חוץ או להוציא עבודות למיקור חוץ, כאשר אותן הנהלות סבורות, שקיים יתרון משמעותי, לכאורה, בכך שמדובר בעובדי חברה קבלנית ולא בעובדי החברה.