ראובן הוא הבעלים של דירה המבקש למכור אותה לשמעון. בדרך כלל, ראובן ושמעון יסכימו ביניהם, בעל פה, על עקרונות היסוד לעיסקה הנרקמת, כגון: מחיר הדירה, טבלת התשלומים, מועד מסירת החזקה ועוד ולאחר מכן ימסרו את הטיפול בגיבוש ההסכם לעורכי דינם.
לא פעם, במהלך המשא ומתן בין הצדדים הכולל החלפת טיוטות מתגלעות מחלוקות מסחריות, שעשויות להביא לסיום המשא ומתן או להקפאתו. המקרה שיתואר בחיבור זה עסק בבני זוג (שיכונו אברהם ושרה), שביקשו לרכוש דירה וניהלו משא ומתן אינטנסיבי עם בעלת הזכויות בדירה (שתכונה לאה) ואף הגיעו ל"טיוטה סופית" ובעקבות כך אברהם ושרה (הרוכשים הפוטנציאליים) מכרו את דירתם וזאת כדי לאפשר להם לשלם את סכום העיסקה.
אברהם ושרה הגישו תביעה לבית המשפט במסגרתה דרשו, שבית המשפט יורה ללאה לשלם להם את הפיצוי המוסכם ללא הוכחת נזק, שנקבע בטיוטה הסופית. לטענתם, שתי הדרישות לשכלולו של הסכם בינם לבין לאה (המוכרת), גמירות דעת ומסוימות, מתקיימים כאן ולכן סירובה של לאה לעמוד בהוראות ה"טיוטה הסופית" מקנה להם זכות לדרוש את סכום הפיצוי המוסכם הקבוע ב"טיוטה הסופית".
לעומת זאת, לאה טענה להגנתה, שה"טיוטה הסופית" לא נחתמה על ידה ועל ידי אברהם ושרה ולכן אינה מחייבת את הצדדים המוזכרים בה. לדבריה, גילתה במהלך המשא ומתן, שהייעוץ המשפטי שקיבלה בקשר למיסוי שיחול עליה בגין המכירה היה שגוי ולכן החליטה שלא להתקשר עם אברהם ושרה בהסכם המכר.
לדבריה, בכל ההתכתבויות בין עורכי הדין צוין, שמדובר בטיוטות בלבד ולא בהסכם מכר מחייב. כמו כן, טענה הנתבעת, שלא סוכמו פרטים מהותיים הדרושים לשכלולו של הסכם מכר הכוללים את פריסת התשלומים וכספי הנאמנות. עוד טענה לאה, שגם על "הטיוטה הסופית" הופיעו הערות רבות ולכן אין לראות בו הסכם מחייב.
במקרה המתואר, אין מחלוקת, שה"טיוטה הסופית" לא נחתמה על ידי הצדדים ועולה השאלה האם למרות זאת ניתן לראות בה הסכם המחייב את לאה למכור את דירתה לאברהם ושרה?
בעניין זה חשוב לציין, כי הייתה לאברהם ושרה אפשרות להקים את תביעתם על יסוד טענה, שלאה קיימה את המשא ומתן בחוסר תום לב יכלו לדרוש, שלאה תשלם להם "פיצויי הסתמכות". ואולם טענתם של אברהם ושרה הייתה אחרת, ולפיה ה"טיוטה הסופית" הינה הסכם מחייב, שהופר על ידי לאה עת החליטה, שלא למכור להם את דירתה ולכן עליה לשלם להם את הפיצוי המוסכם המופיע בה.
חוק החוזים דורש את התקיימותם של שני תנאים לשם גיבושו של הסכם הכוללים גם גמירת דעת וגם מסוימות וחוק המקרקעין מציב את דרישת הכתב כדרישה נוספת. דרישת הכתב רוככה במהלך השנים בפסיקת בתי המשפט. כאשר קיים חוזה, שאינו חתום על ידי הצדדים הנזכרים בו, ואחד הצדדים יטען, שלא התקיימו גמירת הדעת או המסוימות של ההסכם ולכן הוא אינו מחייב תהיה זאת הוכחה משמעותית העומדת לזכות הטוען זאת. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם בתי המשפט הגיעו למסקנה, שהסכם שלא נחתם על ידי צד הנזכר בו או על ידי שני הצדדים מחייב את הצדדים.
בעבר קבע בית המשפט העליון, כי גם העובדה שצדדים למסמך קבעו מועד לחתימה עליו כחוזה מחייב אינה גורמת לכך שיראו בו הסכם מחייב כל עוד לא נחתם.
דהיינו, כאשר הגעתם להסכמות עם צד אחר עליכם לדאוג לכך שההסכמות תגובשנה בהסכם, שייחתם על ידי הצדדים. למרות זאת, ככל שלא נחתם הסכם בין הצדדים לא נסתם הגולל על טענה שנכרת הסכם ואולם הצד הטוען שנכרת הסכם מחייב יצטרך להוכיח את טענות ולהביא ראיות לכך.
במקרה המתואר, בית המשפט מצא לנכון לאבחן בין מקרים בהם חתימות הצדדים על ההסכם אינן מופיעות בעוד שהצדדים נהגו לפי הוראות ההסכם, שאז ניתן לראות בהסכם הלא חתום, הסכם מחייב. בעוד, שבמקרה בו נקבע מועד לקריאת ההסכם ולאחר מכן חתימה עליו ומתקיימת פגישה ובסיומה ה"טיוטה הסופית" לא נחתמת לא ניתן לראות ב"טיוטה הסופית" הסכם מחייב, שנחתם בין הצדדים ולכן כמובן, שאברהם ושרה לא היו זכאים לקבל את הפיצוי המוסכם ללא הוכחת נזק המופיע ב"טיוטה הסופית".
כלומר, גם במקרה בו נוהל משא ומתן, שירד לפרטים, והושקעו בו זמן ומשאבים הרי שמשעה שנקבע מועד לקריאת ה"טיוטה הסופית" וחתימה עליה ובסיומה של הפגישה לא נחתמה ה"טיוטה הסופית" לא ניתן לראות בה הסכם מחייב, ולא מדובר בפרט טכני שלא הושלם אלא בכך שצד להסכם לא היה חפץ בשכלולה של ה"טיוטה הסופית" להסכם מחייב בין הצדדים.
התשובה לשאלה בכותרת חיבור זה תלויה בנסיבות המקרה. ככל שיובן, שאכן הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בהסכם והחתימה הינה פרט ראייתי טכני חסר ניתן יהיה להתייחס לאותה "טיוטה סופית" כהסכם מחייב. כך כדוגמה ככל שעורכי הדין של הצדדים היו מאשרים את "הטיוטה הסופית" כהסכם מחייב, לאחר שקיבלו את אישור לקוחותיהם, והייתה נקבעת פגישה לחתימת ההסכם. היה משקל כבד מאוד לטענה, שמדובר בהסכם שהשתכלל באישור ה"טיוטה הסופית" על ידי עורכי הדין של הצדדים.
חשוב, שכאשר אתם מבקשים לגבש הסכמות ולהתקשר עם מאן דהוא תדאגו לליווי משפטי, שיסייע לכם בגיבוש ההסכמות המסחריות, העלאתן על הכתב בצורה שתגן על האינטרסים שלכם ושיאפשר לכם להבין את המצב המשפטי הנובע מהתנהלותכם במשא ומתן.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ