חברה המתאגדת בישראל, ורשומה אצל רשם החברות הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה לכל דבר ועניין ו"כשרה לכל זכות, חובה או פעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד". לחברה יש לפחות בעל מניות אחד ובמרבית המקרים נושאי משרה שונים. עולה השאלה כיצד נוכל לקבל מידע אודות החברה ואיזה מידע ניתן לקבל? באופן כללי, אציין, כי קיימים פרטים בסיסים אשר ניתן לקבלם ללא תשלום במרשתת, ללא תשלום, כגון: שם החברה, מספר החברה, כתובתה, האם החברה מוגבלת באחריות או לא ותאריך הקמתה.
אם אנו מבקשים פרטים נוספים על החברה ניתן להפיק בתשלום נסח חברה בו ניתן למצוא את רשימת בעלי מניותיה (ופרטים בסיסיים עליהם) ושיעור אחזקתם במניות החברה, הרכב הון המניות של החברה, סוגי המניות ומספר המניות שהונפקו והוקצו, שמות הדירקטורים בחברה, האם קיימים חובות אגרה שנתית לרשם החברות, האם קיימים שעבודים על החברה, האם החברה שינתה את שמה, האם החברה היא "מפרת חוק", מתי הוגש הדו"ח השנתי האחרון לרשם החברות ועוד. פרטים אלה דרושים לספקים, לקוחות, משקיעים, נושים של החברה ועוד כדי לקבל החלטות שונות הקשורות לפעילותם מול החברה.
עד כאן ציינתי "פרטים" שניתן לקבל אך מה באשר למסמכים בנוגע לחברה? נוסף על האמור, ניתן לפנות לרשם החברות ולבקש לקבל את תיק החברה אצל רשם החברות, בתשלום אגרה, ולקבל מסמכים שהגישה החברה לרשם החברות ולגלות עוד פרטים על החברה.
פרטים רבים אלה הם בסיסיים מאוד ולא תמיד ניתן להסתפק בהם כאשר אנו משמשים כבעלי מניות או דירקטורים בחברה. השאלה בה נדון היא האם בעלי המניות והדירקטורים בחברה זכאים לעיין בכל מסמכי החברה? ואם לא באלו מסמכים קיימת להם זכות עיון?
בעל המניות אשר השקיע כסף בחברה רוצה לעיין במסמכי החברה כדי ללמוד על פעילותה ולוודא שהכספים שהשקיע בחברה לא יורדים לטמיון. בעניין בעל מניות קובע חוק החברות, שהוא רשאי לעיין בפרוטוקולים של האסיפה הכללית (אסיפת בעלי המניות של החברה), מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים, תקנון והעתק מהדו"חות הכספיים של החברה, כל מסמך שעל החברה להעביר לרשם החברות (ובחברה ציבורית מסמכים שעליה להעביר לרשות ניירות ערך) וכן כל מסמך שאמור לעמוד לעיון הציבור. כמו כן, בהתקיים תנאים מסוימים, רשאי בעל המניות לקבל מידע על גמולים ששולמו לדירקטורים בחברה.
היות שבעל מניות אמור להצביע באסיפה הכללית של החברה קיימת לו זכות לקבלת מסמכים מסוימים (כאשר הוא מציין בבקשתו את הסיבה לכך): מסמך שקשור לעסקה עם בעלי עניין הדורש אישור מיוחד או אם המסמך דרוש לצורך קבלת החלטה באסיפה הכללית של החברה. החברה, המקבלת את הדרישה צריכה לאזן בין זכותו של בעל המניות לעיין במסמך לבין זכותה להגן על טובתה ולהגן על סוד מסחרי או פטנט של החברה. יש לזכור, כי לעיתים בעל המניות המקבל את המסמכים לידיו אינו מתכוון לגרום נזק לחברה, שכן הוא מחזיק במניותיה ורוצה בהצלחתה ואולם לעיתים הנזק עשוי להיגרם בלא כוונה מצידו ומכאן מגיע הצורך למנוע קבלה גורפת של כלל מסמכי החברה לעיונו של בעל המניות.
כלומר, אין זכות מוחלטת של בעל מניות בחברה לעיון בכל מסמכיה והזכות מתכנסת למסמכים ומידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטות הדרושות לו.
במקרה שהגיע לבית המשפט, תבע בעל מניות המחזיק בשלושים אחוזים ממניות חברה מבעל מניות המחזיק בשבעים אחוזים ממניות חברה לקבל לעיונו את הדו"חות כספיים של החברה משנים קודמות וכן תדפיסי יתרות בנקים של החברה לתקופות שונות. טענת בעל מניות המיעוט הייתה, שהוא חושד באי סדרים כבדים המתרחשים בחברה. בית המשפט דחה את הבקשה, שהוגשה נגד בעל מניות הרוב בחברה, וקבע שגם כאשר מדובר בבעל מניות מיעוט ובעל מניות רוב (כבמקרה זה) על בעל מניות המיעוט להגיש את בקשת העיון לחברה עצמה, בהתאם להוראות חוק החברות, ולא לבעל מניות בה. זאת בהתאם לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה אותו הזכרתי לעיל. עוד קבע בית המשפט באותו מקרה, כי הסיבה האמיתית לדרישת בעל מניות המיעוט לקבלת מסמכי החברה אינם חשדותיו, כפי שטען, אלא רצונו להגיש חוות דעת מומחה בהליך שהוא נוקט נגד בעל מניות הרוב בחברה וכאשר זה המצב בעל מניות המיעוט צריך להוכיח את הצורך במסמכים בהליך המשפטי בין בעלי המניות ולא על יסוד זכותו כלפי החברה בהתאם להוראות חוק החברות.
אם נסכם את הדברים, קיימות זכויות ברמות שונות לקבלת פרטים על החברה ולעיון במסמכיה הנגזרות מהצרכים של המבקשים לעיין במסמכים ולקבל פרטים מול זכותה של החברה לשמור על זכויותיה ולהגן עליהן כך שלא יהיה המידע המצוי ברשותה מצוי לכל דורש באשר הוא ובוודאי שלא יגרום לפגיעה בחברה. כאשר בעל מניות סבור, כי הוא זכאי לעיין במסמכים ממסמכי החברה עליו לבסס את בקשתו ולנמקה היטב כדי שבקשתו לא תסורב על ידי החברה, שאז יצטרך להגיש את בקשתו נגד החברה (ולא נגד בעל מניותיה) לבית המשפט. כמובן, שטרם השקעה בחברה ניתן להסדיר את זכותו של בעל המניות, המשקיע, לקבל לרשותו מידע ומסמכים, באופן שוטף, בהתאם למה שיסוכם בין הצדדים והסכמה כזאת המעוגנת בהסכם תקנה לבעל המניות זכות חוזית, נוספת על הזכות הקיימת בחוק החברות לעיון במסמכי החברה.