קבלן משנה של פרויקט – מהו נטל ההוכחה הדרוש לשם קבלת תשלום?

אני מרצה בפני קהלים רחבים וכותב על כך שהעולמות של ביצוע פרויקטים, הייצור והפיתוח יוצאים למיקור חוץ במהלך השנים בשיעורים, שגדלים באופן לא לינארי. קיימים הסברים רבים להעדפת מיקור החוץ והוצאת פרויקטים למיקור חוץ וביניהם ניתן למנות את הרצון ליהנות ממומחיות של חברת מיקור החוץ בתחום בו דרושים לחברה שלנו שירותים או מוצרים; לעיתים גם במקרים בהם החברה שלנו מתמחה בתחום הפרויקט, נעדיף להוציאו למיקור חוץ כדי לאפשר לחברה שלנו להתרכז בפעילות מול לקוחות החברה (המכניסה כספים לקופתה) או בשל חיסכון עצום, לחברה שלנו בדרך של מיקור חוץ, בעיקר למדינות בהן עלויות ביצוע הפרויקט נמוכות יותר מבאזור בו ממוקמים עובדי החברה שלנו. כמובן, שהאפשרות ל"אקורדיון" – גמישות במספר העובדים העומדים לרשות החברה לצורך ביצוע הפרויקטים מהווה יתרון להעדפת ביצוע פעילות במיקור חוץ על פני פעילות בתוך החברה שלנו.

ואולם, לא פעם מגיעים מקרים של פרויקטים, שהוצאו למיקור חוץ, לבתי המשפט וכך פרויקט שהחל בתקווה גדולה ובציפיה לרווחיות, יעילות ודיוק מסתיים בהתדיינות ארוכה בבתי המשפט תוך הוצאת סכומי כסף ניכרים. לא פעם, אני נשאל מהן הסיבות לכך? והן רבות ומגוונות וכוללות גם את שלבי המשא ומתן בין הצדדים וגיבוש ההסכם עליו הם חותמים. הצדדים לא פעם אומרים לעורכי הדין המייצגים אותם, אנחנו סומכים האחד על השני, יהיה בסדר, מדוע לגרום לאווירה לא נעימה בהעלאת סוגיות מורכבות ומקרי קצה? נתמודד בזמן אמת. ריבויים של המקרים בהם הצדדים מגיעים להתדיינויות בבתי המשפט במחלוקות סביב פרויקט מחייבת אותנו לשנות את הגישה, להבין את החשיבות שבמשא ומתן וסיכום העניינים בהסכם מפורט ולפעול בהתאם לכללים ועקרונות המתאימים לרמת הסיכון, שהחברה שלנו מוכנה לשאת.

במקרה שהגיע לבית המשפט נדון מקרה בו שותפות, שנכנה "השותפות הזוכה", זכתה במכרז עירוני להקמת אתר למחזור פסולת ברשות עירונית. התובעת, שנכנה "הקבלן המבצע", טענה שביצעה עבודות עפר ופיתוח בהיקף של מיליון ₪ ולא קיבלה את התמורה, דבר שהוביל לחדלות פרעון של הקבלן המבצע. הקבלן המבצע טען עוד, שנתבקש להעביר הצעת מחיר לשותפות הזוכה, בהתבסס על כתב כמויות, שסיפקה לו. לאחר מכן הוסיפה השותפות הזוכה פריטים לכתב הכמויות עם מחיריהם וחתמה על המסמך והעבירה לקבלן המבצע. הקבלן המבצע, שמח על ההסכמות שהושגו, והחל בעבודה. לאחר סיומה, שלח חשבון כולל בו הסכום לתשלום תואם את סכימת כלל הסכומים, שצוינו בכתב הכמויות החתום. נציג השותפות הזוכה חתם כמאשר את החשבון, שהעביר הקבלן המבצע. חשוב לציין כבר כאן, כי כתב הכמויות החתום לא כלל הוראות בדבר אופן התשלום, מועדי תשלום, סכומי תשלום, מהי הסנקציה בגין תשלום באיחור ועוד. שיק ובו נקוב סכום העולה כדי מרבית התשלום, שמשך אחד השותפים בשותפות הזוכה מחשבונו (ולא מחשבון השותפות הזוכה) נמסר לקבלן המבצע ואולם שיק זה חולל (כלומר לא נפרע). בעקבות כך, הקבלן המבצע נקלע להליכי חדלות פרעון.

בקצרה ייכתב, ששותפות הינה תאגיד, שבו כל אחד מהשותפים נחשב שלוח של השותפות ושל שאת השותפים לכל ענייני עסקי השותפות. לכן, כל פעולה שיבצע אחד השותפים בדרך הרגילה בעסק שעושה השותפות יחייבו את השותפות ואת השותפים, אלא אם מי שהתקשר עם השותף ידע שאין לאותו שותף הרשאה לחייב את השותפות.

באותו מקרה, חלק מנציגי השותפות טענו, שלא קיימת לשותפות חבות לתשלום לקבלן המבצע, וזאת היות שהשותפים חילקו ביניהם את התפקידים בפרויקט וביצוע עבודות העפר והפיתוח הוטל על שותף אחד, שככל שקיימת חובה לתשלום עבור פעולות אלה יש להטילם על השותף ולא על השותפות הזוכה. עוד טענו חלק מנציגי השותפות, כי היה צורך לתיקון העבודות שבוצעו על ידי הקבלן המבצע. עוד טענו, כי הם ביצעו את חלקם בשותפות עת העמידו הלוואת בעלים לשותפות ונשאו בחלק מעלויות הפרויקט.

אם היה הקבלן הזוכה מלווה על ידי עורך דין המתמחה במשפט מסחרי היו עניינים אלה צפים בשלב המשא ומתן וטרם החתימה על כתב הכמויות ותחילת העבודה. באותו מקרה, בית המשפט הביעה פליאה על כך שעבודה בהיקף של כמיליון ₪ נעשה בעל פה, ללא תוכניות, ללא לוחות זמנים, ללא ערבות ביצוע וללא פיקוח. כלומר, התנאים המשפטיים היו חסרים לא רק כדי להבטיח את זכויות הצדדים ולהגן עליהן בסעיפים מפולפלים אלא כדי להראות מלכתחילה שצדדים אלו אכן התקשרו בהסכם מחייב. לאור מצב הדברים סבר בית המשפט שאין לראות בכתב הכמויות החתום כחוזה מחייב אלא רק אומדן כמויות ומחירים צפויים. לכן, היה על הקבלן לעמוד בנטל הוכחה גבוה, לעומת מצב בו היה ברשותו הסכם מפורט, ובמסגרתו היה עליו להוכיח את היקף ביצוע העבודות, ההוצאות שהוציא וכו' ומשלא עמד בנטל ההוכחה נדחתה תביעתו.

אם היה הקבלן המבצע מתקשר בהסכם מפורט עם החברה הזוכה בה היו מפורטים התנאים המסחריים והטכניים כוללים מדדי ביצוע ותנאי התשלום היה מצבו של הקבלן המבצע שונה בתכלית, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה.