במאמרים קודמים כתבתי על החשיבות בתכנון העתיד תוך הצגת מקרים בהם היעדרה של צוואה יוביל לתוצאה אליה לא התכוון אדם בכל הנוגע לחלוקת עזבונו, לאחר פטירתו.
הוראת סעיף 2 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – "חוק הירושה") קובעת, ש"הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה". כלומר, כאשר אדם לא הותיר במותו צוואה יהיו היורשים אלו הקבועים בחוק הירושה. המקרים "הפשוטים" יחסית והשכיחים הם מקרים בהם הותיר אדם אשה וילדים. אולם קיימים מקרים בהם אדם הלך לעולמו כאשר בפטירתו לא היו לו אשה או ילדים ואז עולה השאלה כיצד תבוצע חלוקת עזבונו ומיהם יורשיו?
במקרה שהגיע לבית המשפט נפטרה אשה (שתכונה להלן "רבקה") ובמועד פטירתה לא היו לה ילדים או בן זוג. הוריה של רבקה, אברהם ושרה, נפטרו טרם פטירת רבקה ונולדו להם שלושה ילדים משותפים (חוץ מרבקה) ולאברהם נולדו עוד ארבעה ילדים מקשר זוגי אחר. היות שרבקה לא הותירה צוואה התעוררה השאלה: מיהם יורשיה ומה חלקו של כל אחד מהם בעזבונה?
להשלמת התמונה יצוין כי, באותו מקרה, כל שבעת אחיה של רבקה חתמו על הסכם חלוקת עזבון ובו הסכימו שכל אחד מהם יירש שביעית (1/7) מעזבונה של רבקה וכעת הגישו מספר אחרים בקשה לבית המשפט למתן תוקף להסכם חלוקת העזבון. האחים האחרים טענו, שלא ידעו על כך שעל פי דין כל אחד מהם זכאי לחלק אחר בעזבון רבקה ולכן הסכימו לחתום על הסכם חלוקת העזבון.
ודאי תרצו לדעת במה מדובר? מדוע לא כל אחיה של רבקה זכאים לחלק שווה בעזבונה? חוק הירושה קובע, הסדרים למקרים בהם אדם לא הותיר צוואה לאחר פטירתו. ההסדרים מכונים גם בשם "פרנטלות", סיווג קירבת בני המשפחה למנוח ובהתאם לכך נקבעת זכאותם.
במקרה דנן, בו רבקה נפטרה ובמועד פטירתה לא היה לה בן-זוג ולא ילדים עזבונה יחולק בין הוריה ולא בין אחיה. מה עושים במקרה בו ההורים (אברהם ושרה) הלכו לעולמם טרם פטירת רבקה? אחיה של רבקה יירשו אותה אבל לא בשל היותם אחיה אלא בשל היותם ילדי ההורים. מהי הנפקות? הרי בכל מקרה אחיה של רבקה יירשו את עזבונה? במקרה בו אחיה של רבקה היו זכאים לרשת עזבונה בשל היותם אחיה אכן כל אחד מהם היה זכאי לרשת שביעית (1/7) מעזבונה. אולם כאשר אחיה יורשים מכח היותם ילדי הוריהם יש לבדוק מהו חלקו של כל אחד מהם בצורה אחרת.
בעניין זה קבע בית המשפט, שחלוקת עזבונה של רבקה צריך להיעשות כך שמחצית עזבונה יחולק בין כל ילדיו של אביה, אברהם והמחצית השניה תחולק בין כל ילדיה של אמה, שרה. כלומר, שלושת הילדים המשותפים של אברהם ושרה יזכו לשישית (1/6) מעזבון רבקה בשל זכותם לרשת שליש מהחלק שמוקנה לאמם ובנוסף עוד אחד חלקי ארבע עשרה (1/14) מעזבון רבקה בשל זכותם לרשת שביעית מחלקו של אברהם בעזבון רבקה ובסך הכל כל אחד מהם יהיה זכאי ל-5/21 מעזבונה של רבקה. לעומת זאת, ארבעת ילדיו הנוספים של אברהם (שאינם ילדיה של שרה) יהיו זכאים רק לאחד חלקי ארבע עשרה (1/14) מעזבונה של רבקה.
מסובך? אכן, מורכב ודורש הבנה שאינה בהכרח ידועה לאדם סביר. לכן ניתן להניח, שרבקה לא הבינה שהותרת העתיד ללא תכנון מתאים תגרום לסכסוכים בין אחיה ואחיה למחצה. המצבים המורכבים מתקיימים וידועים לעיתים טרם פטירתו של אדם, בשל הרכב משפחתי מסוים, פרק ב' ו-ג' בנישואים עם ילדים, יחסים בין בני המשפחה ועוד. לעיתים המצבים המורכבים נוצרים לאחר פטירתו של אדם, כגון: סכסוכים בין יורשים ועוד. לכן מלאכת תכנון העתיד של אדם ועזבונו מאוד מורכבת וסבוכה היות שהיא דורשת ניתוח נכון של המצב הקיים וצפיית פני עתיד לגבי התרחשויות עתידיות, גם במקרים, שנראים לנו מאוד "פשוטים" ומקרים בהם לקוחות אומרים: "אצלנו כולם מסתדרים אחד עם השני, אין מה לדאוג" ולאחר מכן המציאות היא קצת אחרת. לכן, חשוב לפנות לעורך דין המומחה בדיני ירושה להתייעצות ותכנון העתיד, כדי להבין, לנתח, ולתכנן את העתיד בהתאם וכדי למנוע מחלוקות וסכסוכים בין הקרובים לנו, שיוותרו אחרינו.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ