חשוב לדעת להיפרד "נכון" – על תובנות וסיכונים בפירוק שותפות בעולם העסקים

המאמר יעסוק בעולמות ההיפרדות משותפים בעולם העסקים אך נתחיל באמירה מעולמות דיני המשפחה ותכנון ההון המשפחתי לפיה, צריך לדעת עם מי להתגרש ולא עם מי להתחתן. אמירה זאת נכונה לעולמות דיני המשפחה היות שכאשר מתחתנים והכל ורוד ומלא באהבה קל מאוד להסתדר ולהבין האחד את השניה ואולם המבחן האמיתי הוא כשהצדדים מחליטים שברצונם להגיע לסוף דרכם המשותפת ואז מתגלעות המחלוקות והצדדים הפחות נעימים של בני/בנות הזוג נחשפים.

אמירה זאת יפה גם לעולם העסקים. כאשר שותפים למיזם או לעסק מתחילים את דרכם המשותפת היא מלאה תקוות וחלומות. אולם כאשר הזמן חולף, לעיתים מגיעים השותפים למסקנה, שדרכיהם צריכות להיפרד. כבר כתבתי, במאמר נפרד, על סכסוכים בין מייסדי סטאטאפים ובמאמר זה אדון בהיבט חשוב אחר.

במקרה שהגיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נדון מקרה בו שני חברים טובים הקימו חברה,  שמטרתה הייתה לפתח מערכת חדשנית מבוססת AI להבטחת גיוס כוח אדם איכותי לחברות ולייעול הליכי הגיוס. החברים חילקו ביניהם את העבודה כך שראובן אחראי על ההיבטים העסקיים והשיווקיים ושמעון אחראי על ההיבטים הטכנולוגיים (להלן – "החברה המשותפת"). ראובן ושמעון חילקו את הזכויות בחברה המשותפת שווה בשווה ואולם בחרו שלא להיעזר במשרד עורכי דין עימו נועצו וטיפלו בהכנת תקנון החברה, מסמכי היסוד והקמת החברה בעצמם. לאחר תקופה, התגלעה מחלוקת בין הצדדים והם התדיינו ביניהם על היפרדות והפסקת פעילות משותפת אולם לא חתמו על הסכם ולא הסדירו את תנאי ההפרדות ביניהם, ההגבלות והזכויות והתקדמו כל אחד לדרכו כאשר החברה המשותפת לא פורקה.

במקביל לדיונים על פרידת ראובן ושמעון, שמעון הקים עם שותפים אחרים מיזם בתחום עיסוקה של החברה המשותפת (להלן – "החברה החדשה שהקים שמעון"). כאשר נודעו לראובן הפרטים הגיש תביעה לבית המשפט ובה טען שהפעילות של החברה החדשה שהקים שמעון היא בתחום פעילותה של החברה המשותפת ולכן דרש לקבל מחצית מהזכויות בחברה החדשה שהקים שמעון. עוד טען ראובן, כי זכותו לקבל מניות בחברה החדשה שהקים שמעון קיימת גם אם הפיתוחים הם בבחינת פיתוחים משלימים או פיתוחים שונים אך בתחום הפעילות של החברה המשותפת.

לעומת זאת, שמעון טען, שהחברה המשותפת לא פיתחה מוצר ופעילותה הסתכמה באוסף רעיונות בוסרי. עוד טען שמעון, שמשעה שראובן ושמעון לא חתמו על הסכם מייסדים המסדיר את זכויותיהם בחברה המשותפת ובפעילותה הפוטנציאלית והסתפקו בתקנון בסיסי לא נוצרו הסכמות באשר להגבלות או זכויות לפעילות בתחום פעילות החברה המשותפת על ידי כל אחד מהצדדים.

בית המשפט הכיר בכך שקיימת לקונה (חוסר) בהגדרת פעילות החברה המשותפת בתקנון החברה וציין, שבחברה פרטית קטנה כאשר יש הסכמה לגבי תחום פעילות החברה יש להניח שפעילות בעלי המניות בתחומי פעילות החברה תיעשה גם על ידי היחידים רק במסגרת החברה ולא במסגרת פרטית. ומה עושים כשהשותפים לא השכילו לערוך הסכם מייסדים מפורט ובו תחומי פעילות החברה וגבולות הגיזרה לפעילותם הפרטית? בית המשפט ינסה להבין מהי ההסכמה המשתמעת שלהם בהתאם להתנהלותם, לתחומי פעילות החברה ולאור התוכנית העיסקית של החברה.

ומה קורה כאשר בית המשפט לא מצליח להתחקות אחר כוונת הצדדים? בודקים האם ניצול ההזדמנות העיסקית של החברה נעשה תוך שימוש במשאבי החברה ובמידע השייך לה, שאז יראו בכך קניינה של החברה. כבר כתבתי כאן בעבר מאמר על נושא משרה בחברה, העושה שימוש במידע שהתקבל בתפקידו בחברה לשם השאת רווחים לטובתו.

קיים מבחן נוסף, לפיו האם ניצול ההזדמנות העיסקית על ידי היחיד (שמעון) יביא להפרת האיסור לתחרות של היחיד עם פעילות החברה. כלומר, גם אם לשמעון נודע על הזדמנות עסקית בתחומי פעילות החברה המשותפת אסור לו לנצלה להשאת רווחים וחובה עליו לדווח לחברה המשותפת על הזדמנות זאת, לשם השאת רווחיה.

ודאי תשאלו: מה יהיה גורל מקרה בו נושא המשרה סבור, שהחברה לא תנצל את ההזדמנות העיסקית, שעליה נודע לנושא המשרה? כמו במקרה שלנו בו שמעון טוען, שהחברה המשותפת ריקה מתוכן ולא הייתה מנצלת את ההזדמנות העיסקית. בתי המשפט סברו, שבמקרה כזה אסור לנושא המשרה לנצל הזדמנות עסקית זאת ועליו להביאה לידיעת החברה המשותפת גם אם שמעון יודע שהחברה המשותפת לא תנצל את ההזדמנות העיסקית. כך גם בעניין חברת אינטגריטי, שהינה חברת הזנק, נקבע, שאף-על-פי שחברת ההזנק לא עשתה שימוש בטכנולוגיה שלה, פיתוח הטכנולוגיה לא יכול להיעשות על ידי בעל מניות שלה בחברה אחרת. נכון ליום כתיבת מאמר זה, עדיין תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון בעניין זה.

בית המשפט קבע, כי הקמת החברה החדשה שהקים שמעון מהווה הפרת איסורים החלים עליו כנושא משרה בחברה המשותפת  לתחרות בעסקי החברה ולניצול הזדמנות עסקית שלה כמו גם חובת ההגינות שלו לחברה המשותפת והחובה לא לקפח את ראובן.

בית המשפט לא קיבל את טענת שמעון, לפיה היות שהצדדים לא חתמו על הסכם שותפות בהקמת החברה המשותפת הרי שאין מגבלת עיסוק על ראובן ושמעון, שהינם בעלי מניות בחברה המשותפת.

עוד קבע בית המשפט, שלמרות שלא נעשה שימוש ב"קוד המקור" ו"בקוד האלגוריתם" של החברה המשותפת השימוש בניסיון ובמוניטין של החברה המשותפת במסגרת החברה החדשה שהקים שמעון, לרבות ברשימת המשקיעים של החברה המשותפת, הצגת החברה החדשה שהקים שמעון כמי שעשתה מספר פיילוטים מוצלחים אצל לקוחות פוטנציאליים של החברה המשותפת מהווה הפרת חובותיו של שמעון כלפי החברה המשותפת. בית המשפט ראה בפעילות החברה החדשה שהקים שמעון כפעילות המתחרה בפעילות החברה המשותפת האסורה על פי הדין. שימוש של החברה החדשה שהקים שמעון במשאבי החברה המשותפת, אפילו אם נעשתה רק בתחילת הדרך עולה כדי ניצול הזדמנות עסקית של החברה המשותפת.

בית המשפט דחה את הטענה, שאם תתקבלנה טענותיו של ראובן, ימצא עצמו שמעון כבול לנצח בהתחייבויות להגבלת עיסוק בתחומי החברה המשותפת. בית המשפט קובע מפורשות, שהדרך הנכונה להימנע מכך הינה הגעה להסכמות עוד טרם יציאה לדרך משותפת ועיגונן בהסכם שותפות חתום על ידי הצדדים. בהסכם זה חשוב להסדיר את מנגנוני ההיפרדות בין הצדדים. מניסיוני הרב, שכתבתי עליו במאמר קודם, יזמים המגיעים אליי בתחילת דרכם סולדים מדיון בשאלת דרכי סיום המיזם ואולם אני מסביר, שזה הזמן הנכון והמתאים להגיע להסכמות בסוגיה תוך תקווה שתישארנה כסוגיות תאורטיות, שלא תגענה לכלל מימוש.

אם היו ראובן ושמעון משכילים להתייחס בשעת הקמת המיזם והחברה המשותפת לסוגיות שונות העשויות להתרחש במהלך פעילות החברה המשותפת ולאחריה ולהסדיר את ההסכמות בהסכם לא היו נדרשים להתדיינות מורכבת וארוכה בבית המשפט, להוצאות משפטיות ולהכרעה לאחר שבית המשפט מנסה להתחקות אחר הסכמותיהם המפורשות או המשתמעות.

חשוב לציין, כי במקרה בו חברה לא הייתה פעילה במשך שש שנים ואחד משני בעלי המניות בה החל לעסוק בתחום בו הייתה החברה פעילה בעבר הורה בית המשפט לבעל המניות להפסיק את העיסוק ולתת לחברה חשבונות בדבר הכנסותיו מאותה פעילות. כלומר, לא ניתן לראות בהפסקת פעילות של חברה כמתן היתר לבעלי מניותיה או נושאי משרה בה להפר את חובתם כלפי החברה בדרך של עיסוק בתחומי פעילותה או ניצול הידע, המוניטין או משאב אחר של החברה.

אם נרצה לסכם בקצרה – סוף מעשה במחשבה תחילה. חשוב, להתייעץ, לדון, לבצע סיעור מוחות ולהבין יחד עם עורך דין מסחרי או עורך דין המתמחה בחברות הזנק וסטארטאפים לאלו סיטואציות ניתן להיקלע בהקמת המיזם שלכם ולקבוע הסדרים ברורים היה ותיקלעו אליהם.