הסכם בעלי מניות – איזהו חכם הרואה את הנולד

לאחרונה פנה אליי בעל מחצית מהמניות בחברה שהשותף שלו, המחזיק ביתרת המניות בחברה, מבקש לוותר על החזקותיו במניות החברה. הבעיה שעמדה בפניהם היא שתקנון החברה לא קבע הוראות לסיטואציה איתה התמודדו ומי שליווה אותם בהקמת החברה לא יצר עבורם הסכם שותפות ממצה ומקיף המתייחס לסיטואציות היפרדות וקובע מהן חובותיו וזכויותיו של כל אחד מהם באותו מקרה. כך כדוגמה היה ראוי להתייחס באותו מקרה לחובות כגון אי תחרות, התחייבות למתן סיוע לפעילות החברה וחובות נוספות, שאמורות לחול גם במקרה בו שותף רוצה לוותר על מניותיו ללא תמורה. להזכיר, ויתור ללא תמורה לא די בו שכן המוותר יכול לפנות לחברה מתחרה ולגרום לנזקים כבדים לחברה שאת מניותיה זנח.

לא אחת מקרים בהם שותפים בתחילת דרכם לא חשבו על סיטואציות ומקרים בחייה של החברה אותה הם מייסדים מגיעים לבתי המשפט וכרוכים בעלויות נכבדות ועשויים להביא להאטה עד עצירה בפעילותה של החברה עד לקבלת הכרעה סופית של בית המשפט. לאחרונה בית המשפט המחוזי דן במקרה בו בעל מניות פנה לבית המשפט וביקש שיורה לשני בעלי המניות האחרים לרכוש את מניותיו בסכום מסוים (Buy-Out), ומעשה שהיה כך היה: שני חברים, לצורך העניין ראובן ושמעון, הקימו חברה והחזיקו במניותיה בחלקים שווים. לאחר תקופה הצטרף עובד לחברה (לוי) ולאחר תקופה קיבל לבעלותו שליש ממניותיה, כך שלאחר מכן החזיקו שלושת בעלי המניות כל אחד בשליש ממניות החברה ושלושתם כיהנו כדירקטורים בחברה. כאשר ראובן התמודד עם מחלת אביו ועם הליך גירושין החליטו שני בעלי המניות האחרים, שמעון ולוי, לפטרו מתפקידו בחברה, זאת לאחר שלא הצליחו להוציא אל הפועל את מניותיו בחברה. לאמור נוספה העובדה שהחברה נמנעה מחלוקת דיבידנד למרות שבקופתה היו סכומים ניכרים, וכאשר לא הייתה התייחסות לכך במערכת ההסכמית בין הצדדים.

טענתו של ראובן הייתה ששמעון ולוי ניצלו את מצבו האישי המורכב ולכן נמנעו מחלוקת דיבידנד וניסו לגרום לכך שימכור את מניותיו להם "בנזיד עדשים". שמעון ולוי טענו מנגד שגם אם יש מקום להיפרדות הרי שהיא צריכה להיעשות בדרך של "buy me buy you", מה שיביא ליתרון שלהם שהרי ידוע שראובן מצוי במצב אישי סבוך שלא יאפשר לו להעמיד הצעה לרכישת מניותיהם.

אם היה ראובן דואג להסדרת זכויותיו בהסכם המייסדים מפורט ומקיף עם שותפו לייסוד החברה, שמעון, וכן לאחר מכן כאשר הוכנס שותף שלישי לחברה, לוי, היה יכול הליך זה להתייתר. כך כדוגמה אם היו הצדדים יוצרים סוגי מניות שונים ומקנים זכויות מיוחדות לבעלי המניות המייסדים (ראובן ושמעון), ובכללם בעל המניות הפונה היה ניתן למנוע את הפעילות נגדו ולייתר את ההליכים המשפטיים. שימוש בסוגי מניות מוכר ומקובל גם בתכנון הון משפחתי ובהעברה בינדורית של עסקים לדור ההמשך כך ששומרים על השליטה בידי הדור המייסד והעברת שרביט מסודרת תוך התייחסות למקרי קיצון העוצרים או משיבים את המצב לקדמותו. פתרון זה ראוי גם במקרים בהם רוצה בעל מניות מייסד לשמור על מעמדו בחברה לאחר הצטרפות בעלי מניות נוספים.

כך גם בכל הנוגע לחלוקת הסכומים העודפים בקופת החברה ניתן היה לקבוע הסדרים שונים ומנגנוני חלוקה העולים בקנה אחד עם הוראות חוק החברות ומבחני החלוקה הקבועים בה והפסיקה שהתפתחה במהלך השנים. בעניין זה חשוב לציין, כי לא כל יתרת כספים העומדת בקופת החברה ראויה לחלוקה והנחת היסוד היא שהחברה צריכה לעשות שימוש בכספים לשם מיקסום רווחיה והרחבת פעילותה לשם כך.

עוד היה יכול ראובן לדאוג להסדרים שיאפשרו לו לשמור על תפקידו ומעמדו בחברה, גם כאשר בעלי המניות האחרים, שמעון ולוי, רוצים להפעיל עליו לחץ, כך שלא יפוטר כפי שנעשה ולשלול את האפשרות למנוע ממנו את זכות החתימה בחברה.

חשוב לזכור, כי גם במקרים בהם היו הצדדים פונים לעו"ד המומחה בדיני חברות ומבקשים לקבוע הסכם מקיף וממצה היה מקום להסדיר את מסגרת יישוב הסכסוכים בין הצדדים כך שגם במקרה בו תתגלע המחלוקת בין הצדדים תהיה אפשרות ליישבה במהירות האפשרית וביעילות. במקרה שהובא לעיל, פסק הדין לא הביא לסיום הסכסוך, שכן הוא דחה את טענות הקיפוח שהעלה ראובן ואולם השופט סבר שיש מקום להיפרדות של הצדדים ועל כן הורה לצדדים להגיע לפתרון מוסכם בתוך תקופה ואם לא יעלה בידם יגישו לבית המשפט הצעה למנגנון היפרדות. סביר להניח שלאחר הגשת הצעת ראובן ומנגד הצעת שמעון ולוי למנגנון היפרדות יידרש בית המשפט לדיון והכרעה בפערים, שיהיו בין המנגנונים המוצעים ובתקווה שלאחר הכרעתו תמומש ההכרעה ככתבה וכלשונה וכל אותה תקופה החברה מצויה בין הפטיש ובין הסדן והתקווה היא שלא יהיה מצב בו הניתוח יצליח אבל בשל התארכות ההליך החולה (החברה) תמות.