לעיתים, הרצון לעשות עסקים ולהתקדם גורם לצדדים להגיע להסכמות בעל-פה ללחוץ יד ולצאת לדרך. באותו מועד משוכנעים הצדדים, ש"יהיה בסדר" ו"הכל סגור". ככלל (בכפוף לחריגים) ניתן לומר, שכדי שהסכם בין הצדדים יהפוך מחייב אין צורך בהכרח בהסכם כתוב. הכל טוב ויפה כאשר הצדדים אינם חלוקים על תוכן ההסכמות ביניהם ומתן השירותים/מוצרים הגיע אל סיומו בטוב. ואולם, לא פעם לאחר שהצדדים להסכמות הנ"ל יוצאים לדרך מתגלעות מחלוקות בין הצדדים באשר לתוכן ההסכמות, לזכות לקבלת תשלומים ולמועדם, לסעדים הקיימים במקרים בהם לא מתקיימות ההסכמות ועוד. כאשר לא קיים הסכם כתוב כל צד עשוי לדבוק במסכת עובדתית, שלטענתו התקיימה ואשר מקימה לו את הזכויות להן הוא טוען ואילו הצד השני יכול לטעון שהמסכת העובדתית הינה שונה בתכלית והשופטים היושבים בדין אמורים להכריע על יסוד מסכת הראיות המובאת בפניהם.
לעיתים הצדדים סבורים, שעדיף לחסוך את העלויות ואת הזמן הכרוכים בעריכת ההסכם ולצאת לדרך והיינו יכולים לחשוב שמקרים אלו מסתכמים בעסקאות בסכומים נמוכים בלבד. ואולם מקרה, שהגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי עסק בחברה קבלנית, שהתקשרה עם חברה אחרת (החברה מקבלת השירותים), שזכתה במרכז להקמת חלק מנמל התעופה רמון. החברה הקבלנית התחייבה לבצע עבודות במקום החברה מקבלת השירותים העולות כדי מיליונים רבים של שקלים ללא הסכם כתוב וכאשר סיימה את ביצוע העבודות החברה מקבלת השירותים סירבה לשלם לחברה הקבלנית את התמורה המגיעה לה, לכאורה.
יצוין, כי נוהל משא ומתן בין הצדדים ואף הוחלפו טיוטות ואולם לא נחתם הסכם בין הצדדים. חשוב לציין, כי באותה תקופה החברה מקבלת השירותים הייתה בקשיים כלכליים ולכן כאשר גובשו הסכמותיה עם החברה הקבלנית, סוכם שהחברה מקבלת השירותים תמחה לחברה הקבלנית את זכויותיה לקבלת כספים מרשות שדות התעופה, כך שרשות שדות התעופה תשלם ישירות לחברה הקבלנית וכך תמנע החברה הקבלנית מבעיות בתשלומים במקרה בו קשייה הכלכליים של החברה מקבלת השירותים יהפכו משמעותיים יותר, כך שימנעו ממנה לנהל את ענייניה וכספיה.
החברה מקבלת השירותים טענה בבית המשפט, בין היתר, שהחברה הקבלנית לא הייתה קבלן משנה שלה. עוד טענה החברה מקבלת השירותים, שאין ולא הייתה כל התקשרות חוזית בינה לבין החברה הקבלנית, ולא נחתם ביניהן הסכם קבלנות משנה. עוד טענה, שהיות שהחברה הקבלנית סירבה לשמש קבלנית משנה של החברה מקבלת השירותים התקשרה החברה הקבלנית ישירות מול רשות שדות התעופה. המסמך היחידי שחתמו עליו החברה הקבלנית, החברה מקבלת השירותים והרשות הוא כתב המחאת זכויותיה של החברה מקבלת השירותים מהרשות לחברה הקבלנית ומשלא העניקה החברה הקבלנית כל שירות עבור החברה מקבלת השירותים הרי שאין כל משמעות לכתב המחאת הזכויות.
בית המשפט נאלץ להידרש לטענות הצדדים ולהכריע בהן ולקבוע האם נכרת הסכם מחייב בין הצדדים אם לאו, בשעה שאם היה הסכם חתום בין הצדדים היה ניתן ללמוד ממנו האם הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בהסכם בתנאים המפורטים בו אם לאו. בית המשפט קבע, שלא ניתן לראות בטיוטה האחרונה שהוחלפה בין הצדדים שכללה הערות כהסכם מחייב, כפי שטענה החברה הקבלנית. באותו מקרה בדק בית המשפט כיצד יכלה החברה הקבלנית להיכנס לשטח העבודות ולבצען באין מפריע, בשעה שהחברה מקבלת השירותים טוענת שלא שימשה כקבלנית משנה שלה? כיצד לא מחתה, בזמן אמת, החברה מקבלת השירותים על ביצוע שירותים, להם התחייבה כלפי הרשות, על ידי החברה הקבלנית? עוד למד בית המשפט מכתב המחאת הזכויות בו צוין שהמחאת הזכויות היא עבור עבודות (לפי המכרז בו זכתה החברה מקבלת השירותים) אותן תבצע החברה מקבלת השירותים באמצעות החברה הקבלנית. שאלות אלו נבחנו בהליך ארוך, יקר ומורכב שהמסקנות בו יכלו להיות מוכרעות לכאן או לכאן. בסופו של יום השתכנע בית המשפט שהחברה הקבלנית שימשה כקבלנית משנה של החברה מקבלת השירותים וחייב את האחרונה בתשלום מיליוני שקלים עבור העבודות שבוצעו על ידי החברה הקבלנית.
אם לסכם את הדברים, דרך המלך בעולם המסחרי היא לערוך הסכם בכתב בין הצדדים בו יפורטו תנאי ההסכם וההסכמות אליהם הגיעו הצדדים תוך התייחסות למקרי הקצה. כאשר לא נעשה זאת או כאשר נתחיל באספקת השירותים/המוצרים ללא הסכם סופי חתום על ידי הצדדים והמשקף את הסכמותיהם אנו עשויים להיקלע למחלוקת עם הצד שכנגד במגוון רחב של נושאים הקשורים בהסכם מה שעשוי להוביל להליכים משפטיים שיארכו זמן רב ויצריכו השקעת, זמן, אנרגיה ומשאבים נוספים שניתן היה לנצל למטרות טובות יותר. כדאי שנלמד מניסיונה של החברה הקבלנית, שבטוחני, שאף על פי שידה הייתה על העליונה בתביעה שהגישה נגד החברה מקבלת השירותים, אינה מתקשרת עוד עם לקוחות ללא הסכמים מפורטים שנחתמים על ידי שני הצדדים טרם תחילת העבודות.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ