חוקי מדינת ישראל מאפשרים ליחידים או גופים משפטיים (בדוגמה שלנו יכונו ראובן ושמעון) לייסד גוף משפטי באמצעותו ינהלו את עסקם וישיאו רווחים. גופים אלו כוללים חברות ושותפויות מסוגים שונים. הסיבות לניהול העסק באמצעות גוף משפטי עצמאי ולא באמצעות היחידים עצמם רבות ומגוונות וכוללות סיבות משפטיות, מיסוייות, תפעוליות, שיווקיות ועוד. כדי לבחור את הצורה האופטימלית להתאגדות הנכונות לנסיבות המיוחדות של כל מקרה חשוב להיוועץ לפני מעשה עם עורך דין מסחרי.
כאמור, ניתן לייסד "שותפות". ראובן ושמעון המקימים שותפות יערכו ביניהם הסכם שותפות בו יוכלו להסדיר בו את העניינים הקשורים בפעילות השותפות, יחסי הצדדים ומעמדם בשותפות ועוד נושאים רבים. קיימות הוראות בפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 המסדירות את הזכויות והחובות ההדדיות של השותפים אך כאשר כלל השותפים בשותפות רוצים לסטות מהסדרים אלו או מהסדרים אחרים, שנקבעו בהסכם בין הצדדים, הם רשאים לעשות כן בהסכמה פה אחד.
החיבור בתחילת הדרך בין אנשים בעולם העסקי כמו גם בעולם הזוגי, מלא תקוות וציפיות בתחילת הדרך ולעיתים בשל ההתלהבות והרצון להתחיל בפעילות לא מקדישים זמן ומחשבה כדי לדאוג להסדרים מתאימים לימים בהם לא ירצו לפעול יחד וחלף זאת ירצו להפריד כוחות.
במקרה שנדון לאחרונה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי, הקימו ראובן ושמעון שותפות ובמסגרת הסכם השותפות ביניהם קבעו, שניתן יהיה לפרק את השותפות אך ורק בקרות אחד מהמקרים אותם מנו בהסכם השותפות, כרשימה סגורה. כפי שקורה לא פעם בין שותפים, התגלעה מחלוקת בין ראובן לשמעון ולכן שמעון רצה להביא לסיום השותפות בין הצדדים ועלתה השאלה, האם שמעון רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש לפרק את השותפות או שמא ההסכמה בין ראובן לשמעון, בהסכם השותפות, לפיה השותפות תפורק "אך ורק" בקרות אחד מהמקרים שפורטו בהסכם השותפות, חוסמת את דרכו של שמעון לבית המשפט?
בית המשפט המחוזי ציין, שניתן לקבוע בהסכם שותפות שהצדדים לא יוכלו לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק השותפות. כאשר הצדדים רוצים, שיינתן תוקף להסכמה זאת עליהם לקבוע אותה במפורש בהסכם השותפות. כלומר, לא די בקביעת רשימה סגורה של מקרים, שבקרות אחד או יותר מהם תפורק השותפות. לא ניתן ללמוד במשתמע מרשימה סגורה של מקרים המביאים לפירוקה של השותפות המובאית בהסכם השותפות, שנאסר על ראובן או שמעון לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק השותפות.
ניתן להניח שהקוראים יחשבו בליבם, שזכות הפניה לערכאות שיפוטיות היא זכות יסודית ואיך ניתן למנוע אותה משמעון בהסכמה, שנקבעה בהסכם בין הצדדים? לכן, חשוב לציין, כי גם אם נוסיף להסכם שותפות הוראה מפורשת האוסרת על מי מהצדדים לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק השותפות לא בטוח כלל, שבית המשפט ייתן לה תוקף בשל פגיעתה בתקנת הציבור. מה שבטוח הוא שלאור פסיקת בית המשפט המחוזי, שנסקרה לעיל, ככל ששמעון יפנה לבית המשפט בבקשה לפירוק שיתוף כאשר אין כל הוראה האוסרת זאת במפורש בהסכם בינו לבין ראובן לא תיחסם דרכו.
"סוף מעשה במחשבה תחילה" היא המלצה מאוד חשובה לאלה המבקשים לייסד מיזם או לפעול במשותף. ההסכמות בנושאים העומדים על הפרק בכל מקרה, לעיתים, לא נעימה לצדדים אך היא יוצרת ודאות למקרי הקצה, שמכורח הנסיבות נקלעים אליהם, לא פעם.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ