לאברהם שני ילדים: יצחק ויעקב. אברהם רוצה להוריש את רכושו בחלקים שווים לשני ילדיו ואולם בנו יעקב נקלע להליכי חדלות פירעון ונושיו של יעקב עושים מאמצים למצוא כל רכוש או זכות של יעקב כדי שיוכלו לקבל חזרה את הסכומים אותם יעקב חייב להם.
במקרים כגון זה, אברהם המבקש לתכנן את העברת נכסיו לילדיו לא ירצה להעביר את רכושו ליעקב, לאחר פטירתו בדרך של קביעה שיעקב הינו כאחד מיורשיו בשל החשש שנכסים אלו יחולקו בין נושיו של יעקב וכאשר יעקב לא יוכל ליהנות מהם בעצמו. לכן, פונה אברהם לעורך דין ומבקש לערוך עבורו צוואה במסגרתה אברהם יוריש את כל רכושו ליצחק. השאלה היא האם יש ליתן תוקף לתצהיר, שערך יצחק (היורש) לאחר עריכת הצוואה של אביו ועוד טרם פטירתו, בו קבע יצחק, כי מחצית מהירושה אותה יירש מאביו תועבר לאחיו, יעקב?
מקרה דומה נדון לאחרונה בבית המשפט. הוראת סעיף 8 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – "חוק הירושה") בנוסחו היום קובעות, כי הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושה שנעשים בחיי המוריש בטלים. עוד נקבע, כי מתנה שאדם (המעניק) נותן על מנת שהמקבל יקבלה רק לאחר פטירת המעניק בטלה אלא אם נעשתה בדרך של צוואה. יצוין, כי הוראות אלו ככל הנראה יעודכנו עם אישורו של תזכיר המקיף לתיקון חוק הירושה, שראה אור בשנה זאת אך כעת עלינו לראות כיצד ניתן להתמודד עם ההוראות הקיימות בחוק הירושה בנוסחו הנוכחי. לכאורה, הוראות אלה ברורות וחד משמעיות ולאורן התצהיר שערך יצחק במסגרתו קבע, שהוא יעביר ליעקב מחצית מהירושה שיירש בבוא היום מאביו, אברהם, הינו הסכם בדבר ויתור על ירושה והיות שנעשה בחיי המוריש אמור להיות בטל. ניתן לטעון עוד, שמדובר בהסכם בדבר ירושה של אדם שאף הוא בטל היות שנעשה בימי חייו של אברהם. ואולם הפסיקה לאורך השנים ריככה את הוראות אלה מתוך רצון ליתן תוקף להסדרים שונים, שנעשו מתוך הבנה שנסיבות החיים והמציאות המשתנה מחייבות, לעיתים, ליתן תוקף לעסקאות בירושה עתידית. כך כדוגמה, במקרים בהם הוכח שהמוריש לא היה חלק מעריכת ההסכמה בהתייחס לירושתו הוכר ההסכם. במקרה שהובא בפני בית המשפט, אברהם לא היה צד לתצהיר ואולם היה ברור שרצונו היה שנושי בנו יעקב לא יהנו מהנכסים שיוריש לו ולכן שינה את הצוואה שערך מספר שנים לפני כן בה הוריש את רכושו לשני בניו, יצחק ויעקב, בחלקים שווים וקבע שרק יצחק יירש את רכושו.
במקרה הנדון, יצחק נהג בהתאם לאמור בתצהירו וחילק את כספי הירושה בינו לבין יעקב בחלקים שווים ואולם כעת, משנמכרה דירת הירושה הוא מסרב להעביר מחצית מתמורתה ליעקב בטענה להתנהגות מחפירה של יעקב כלפיו, המקנה ליצחק זכות לחזור בו מהתחייבותו. טענה זאת נדחתה על ידי בית המשפט ויצחק חויב לחלק את תמורת דירת הירושה עם אחיו יעקב.
הוראות חוק הירושה תעודכנה, וככל הנראה, תכלולנה הוראות שיתנו ביטוי לפסיקה לאורך השנים, שריככה את הוראת סעיף 8 ואפשרה עריכת הסכמים ותצהירים (כפי שהיה במקרה שתואר לעיל). ואולם עד ששינויים אלו יתוקפו חשוב להבין, כי לעיתים כאשר עורכים הסדרים במטרה לעקוף את מה שנראה לנו כמכשול לא נגיע אל היעד אלא ניצור מחלוקות בין בני המשפחה שלנו. הדבר נכון גם למשפחות בהן הכל מתנהל על מי מנוחות ובאווירה טובה ללא מתחים. לא פעם כאשר אני מגיע למשפחות לתכנון העתיד נאמר לי שאצלם הכל יהיה בסדר ולא יהיו מתחים או מריבות בין דור ההמשך אבל לצערנו המציאות לא פעם מגלה שתקוות אלו נכזבות ואפילו עוד בחיי המצווים. לכן, עריכת צוואה, העברה בינדורית ומסמכים משפטיים נוספים שקשורים בהם צריכים לבוא לעולם לאחר מחשבה מעמיקה ובחינת תרחישי הקצה והבנה מלאה שהם עשויים להתרחש. כאשר התמונה המלאה מוצגת בפני המצווים, לא פעם, מגיעה התובנה שלא נכון לגרום להבריח נכסים מנושי בן משפחה שמצוי בקשיים כלכליים בדרך של העברת הנכסים לבן משפחה אחר, שכן קיימים תרחישים סבירים שבהם כספים אלו לא יגיעו בסופו של יום ליעדם (הבן המצוי בקשיים כלכליים).
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ