לאחרונה הגיעו אליי לייעוץ מספר לקוחות (שונים) שהינם בעלי חברות, שהתחבטו בשאלה האם וכיצד למכור את מרבית המניות בחברה, שהם מחזיקים בה, לצד שלישי כך שלאחר המכירה יחזיקו המוכרים רק בארבעים ותשעה אחוזים בחברה ובמסגרת הדילול יכלו להחזיק אף בפחות מכך. במקרה אחד היה מדובר בתמורה שאמורה להינתן לצד השלישי בתמורה לסיוע בפתיחת אפיקי התפתחות הכרחיים לחברה ובמקרה אחר היה מדובר בשחקן שמבקש להיכנס לתחום בו החברה עוסקת בדרך של סדרת רכישות של חברות העוסקות בתחום.
אותם לקוחות סברו, בטעות, כי הפחתת החזקותיהם במניות החברה הינה בעלת השלכות אך ורק לעניין ההכנסות שתתקבלנה אצלם מידי שנה מחלוקת דיבידנדים ואולם לא עלתה במחשבתם הסוגיה האם בכלל תתקבל החלטה בדבר חלוקת דיבדנדים בסוף שנה אם לאו והעובדה שהסוגיה עשויה להיות תלויה בפעולותיהם של השותפים החדשים במוסדות החברה ובפעילותה כפי שתנותב על ידם.
דוגמה נוספת לקושי העולה מהיות בעל מניות מיעוט בחברה הינה במקרה של היעדר תכנון העברה בינדורית של נכסי משפחות עתירות הון ובעלות עסקים בהם אחד מהילדים הינו בן הממשיך את הפעילות בעסק המשפחתי. מקרים אלו דורשים טיפול בהיבט המשפטי בדמות מסמכים משפטיים מתאימים כגון: צוואה, ייפוי כח מתמשך, מסמכי היסוד של החברה, מסמכים הדרושים לפעילות מול הבנקים וטיפול בהיבט היחסים הפנים משפחתיים שיאפשרו את ההעברה הבינדורית בצורה נכונה לאותה משפחה. לעיתים מלווים את ההליך ביצירת אמנה משפחתית או מחויבות בדרך אחרת.
כאשר לא מתכננים את ההעברה הבינדורית טרם זיקנה או פטירה עלולים היורשים להיקלע, שלא בטובתם, למצב חדש בו הם הופכים להיות בעלי אינטרסים מנוגדים ויריבים. מקרה מעין זה הגיע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי יורש שהפך לבעל מניות מיעוט ומעשה שהיה כך היה: חברה מצליחה בתחום ייזום וניהול פרויקטים בתחום הנדל"ן הוקמה על ידי אבי המשפחה ובנו הבכור נכנס לניהול החברה ומונה כדירקטור (נוסף על אביו). האב נפטר ומניות החברה חולקו שווה בשווה בין ארבעת ילדי האב ללא הסדרי העברה בינדורית או הקניית סמכויות מתאימות, כנראה מתוך מחשבה שיהיה ראוי שכולם יהנו מפירות החברה. הבן הבכור המשיך לכהן כדירקטור (יחיד). אחד הבנים היורשים פנה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ודרש להורות על חלוקת כספים המצויים בקופת החברה וכן להביא לסיום הפרויקטים שלה ולהורות על פירוקה וכל זאת על יסוד טענת ה"קיפוח" בהתאם לחוק החברות והטענה הייתה שמדובר ב"מעין שותפות", זאת למרות שהיה ברור שקבלת ההחלטות לא נעשתה בדרך זאת עוד מימי חייו של האב וגם לאחריהם, שבהם הבן הבכור הוא אשר קיבל את ההחלטות הניהוליות לבדו כמנהל החברה וכדירקטור יחיד. נזכיר, מדובר בחברה רווחית שכל הילדים היורשים נהנים מפירותיה והתביעה שהוגשה הינה לפירוק החברה.
אציין, כי עילת הקיפוח קיימת בחוק החברות והורחבה בפסיקה ובספרות המלומדים כך שהיא כוללת כל פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו כאשר לא מדובר בהפרת זכות. בית המשפט הכריע, כי באותו מקרה לא היה מדובר ב"מעין שותפות" ולכן אין ציפיה לניהול משותף של החברה. עוד הכריע בית המשפט, כי באותו מקרה אין הצדקה לפירוקה של חברה רווחית המנהלת פרויקטים גדולים ומורכבים בהצלחה וכאשר הינה רווחית.
תוצאותיו הידועות של המקרה היו סכסוכים משפחתיים ונתק בין שלושת האחים לאח, שהגיש את התביעה ואולם ניתן להניח שבכך לא הגיע הפרשה אל סיומה הטוב, שכן כל עוד כל האחים מחזיקים במניות החברה והאחווה אינה שוררת ביניהם תעלינה בהזדמנות הראשונה טענות של מי שיכול כלפי האחר. אם היה אבי המשפחה נועץ באנשי מקצוע היה מגיע למסקנה, שמקרים כגון אלה דורשים עריכת תכנון הון משפחתי גם כאשר מגיעים לכלל מסקנה, שארבעת האחים צריכים ליהנות מפירות החברה ויש לתת פתרון מתאים לכל מקרה ומקרה. אבל הותרתו של העניין לפתחם של היורשים תוך תקווה וציפיה שהיחסים הטובים ששררו ביניהם ימשכו גם לאחר פטירת האב הינה במרבית המקרים, למרבה הצער, תקוות שווא.
בדומה למקרה זה, מכירת רוב מניות החברה וכתוצאה מכך הפיכה לבעל מניות מיעוט טומנת בחובה שינוי מהותי מעמדה של אוחז בהגה החברה ואחריות על פעילותה היומיומית עשוי בעל מניות המיעוט להיות בעל זכויות מוגבלות המסתכמות בזכות לקבלת תמורה עבור חלקו וכן לחלקו ברווחי החברה שיחולקו כדיבידנד. גם בעניין זה ניתן להגיע להסכמות שונות בין הצדדים וניתן לעגנן בצורה שתחייבם גם לאחר זמן. עוד יש לזכור, כי תתכנה סיטואציות בהן לא מכרנו את מרבית המניות בחברה ואולם במהלך התקופה שלאחר המכירה נקלע למצב בו נהפוך לבעלי מניות מיעוט בדרך של דילול. הפניה לעו"ד המתמחה בתחום בזמן וטרם קבלת החלטות וחתימה על מסמכים מחייבים תוכל לחסוך עוגמת נפש ולהביא למיקסום הבנתו וזכויותיו של בעל החברה וקבלת החלטות מתאימות.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ