מה יעלה בגורלה של צוואה הדדית כאשר מתברר, כי אחד המצווים בה לא היה כשיר לערוך צוואה?

מושכלות יסוד בדיני הירושה הינן, שלאדם קיים החופש לצוות והמצווה לקיים את דברי המת ובתי המשפט עושים מאמץ להביא ליישם זאת לאחר שהם למדים את עובדות המקרים המגיעים לפניהם בדיעבד וכאשר המצווה אינו יכול להופיע בפניהם. בשנת 2005 תוקן חוק הירושה, התשכ"ה-1965 ובתיקון זה הוסדרה האפשרות של שני מצווים לערוך צוואה הדדית במסגרתה מסתמך כל אחד מהמצווים על צוואתו של המצווה השני. כדוגמה נביא בני זוג נשואים, שיש להם שלושה ילדים ומבקשים בפטירת הראשון מהם להעביר את כל רכושם לבן הזוג הנותר ולאחר פטירתו לשלושת ילדיהם בחלוקה מסוימת. כאשר כל אחד מבני הזוג המצווה זאת בצוואתו מסתמך על כך, שבן זוגו מצווה ציווי דומה בצוואתו כדי שמי מהם שיוותר בחיים לא יצטרך לבצע חלוקת רכוש לילדיהם בעודו בחיים. באופן כללי נאמר, כי צוואות אלה כפופות לכללים מסוימים ולתנאי ביטול מסוימים שחלקם ניתנים להתניה בהסכמת הצדדים והרחבתי על כך במאמר בעבר.

כאשר אדם עורך צוואה ניתן לבקש מבית המשפט שלא ליתן צו לקיום צוואתו, לאחר פטירתו, בטענה שאותו אדם לא היה כשיר לערוך צוואה (ובשל טענות אחרות). במקרה בו בית המשפט יגיע להחלטה, שאכן אותו אדם לא היה כשיר לערוך צוואה הוא יכול להורות על כך שהיא בטלה ולא לתת צו לקיומה ואז תחול צוואה קודמת שערך (בהנחה שהיה כשיר שעה שערך אותה) או הסדרי הירושה על פי דין.

תשובה לשאלת השלכות חוסר כשירותו של מצווה הופכת מורכבת יותר עת מדובר בצוואה הדדית ואדגים להלן: אברהם ושרה בני זוג וערכו צוואות הדדית במסגרתם הורישו האחד לשני את רכושם ולאחר מכן כל אחד מהם הוריש את הרכוש לשלושת ילדיהם לא בחלקים שווים. אברהם הלך לעולמו וכלל רכושם עבר במלואו לשרה, על יסוד הוראות הצוואה ההדדית. שרה מילאה את ימיה והלכה לעולמה וכעת עולה טענה, ששרה לא הייתה כשירה לערוך צוואה. היה וטענה זאת תתקבל תהיה לכך השלכה בהתייחס לרכוש שהוריש אברהם לשרה, שהרי אברהם לא היה עושה כן אם היה יודע, שייקבע שצוואתה של שרה אינה תקפה ולכן עזבונה יחולק על פי דין ולא על פי הוראות צוואתה (כך שילדיה יירשו את עזבונה בחלקים שווים) ולא כפי שביקשו אברהם ושרה להוריש.

מקרה שהגיע בפני בית המשפט המחוזי לאחרונה, עוסק במקרה דומה בו יצחק ורבקה היו הוריהם של שישה ילדים וערכו צוואה הדדית בפני נוטריון במסגרתה הורישו נכס מסוים לילד אחד כאשר לבן הזוג הנותר תהיה זכות מגורים בנכס לכל ימי חייו (להלן – "הצוואה הנוטריונית"). עוד נקבע, שזכויות בנכס אחר שהעניק יצחק לבנו, ככל שמתנה זאת לא תירשם עד פטירת האב יהיה הבן רשאי לרשום את זכותו בנכס בטאבו על יסוד הצוואה. לאחר פטירת בני הזוג טען נכדם, כי קיימת צוואה מאוחרת לצוואה הנוטריונית, שנערכה בפני עדים, ובמסגרתה הוריש יצחק לנכדו את כל רכושו. הנכד העביר לבית המשפט עותק מהצוואה היות שלא הצליח לאתר את הצוואה המקורית. בית המשפט המחוזי קבע, כי במקרה בו הוכח שאחד מבני הזוג, עורכי הצוואה ההדדית, לא היה כשיר לעריכת צוואה יש להורות על ביטול הצוואה ההדדית, כלומר לבטל את הצוואה של שני בני הזוג.

קביעה זאת שוללת את הוודאות של המצווים במשותף במסגרת צוואה הדדית היות שגם לאחר שערכו את הצוואה המשותפת הם אינם יכולים להיות בטוחים, שהחלוקה של עזבונם תתבצע בהתאם לרצונותיהם, שכן היה ויוכח ואחד מבני הזוג לא היה כשיר לעריכת צוואה, בשעה שערך את הצוואה, תבוטל הצוואה ההדדית, שערכו שני בני הזוג (גם הכשיר) ובמקומן תיכנס לתוקף צוואה אחרת שערך (ככל שערך) בן הזוג הכשיר והיה ולא ערך, יחולו הסדרי ההורשה על פי דין, שאינם עולים בקנה אחד עם הציוויים שנקבעו בצוואה ההדדית.

שערו בנפשכם סיטואציה בה אדם הוריש בצוואה מוקדמת את כל רכושו לבת זוגו אותה עת (לא במסגרת צוואה הדדית). לימים עלו יחסיהם על שרטון והם נפרדו. לאחר מכן, הכיר אותו אדם את אהבת חייו והם חיו יחד שנים רבות וערכו צוואה הדדית. לאחר פטירתם התקבלה טענת אחד היורשים, שהאשה לא הייתה כשירה לערוך צוואה ולכן בוטלה הצוואה ההדדית שערכו. כאשר מגיעים לבחון אלו ציוויי הורשה יחולו הרי שהצוואה המוקדמת בה הוריש את כל רכושו לבת זוגו הראשונה יחולו, ככל שצוואה זאת לא בוטלה כדין. לכן, חשוב לערוך תכנון הון משפחתי במסגרתו ישאלו השאלות ותתקבלנה התשובות, שיציגו את התמונה המלאה למצב הדברים וכך יהיה ניתן להימנע מ"תאונות ירושה" מסוג זה.