בשנים האחרונות, מודל הזכיינות הופך נפוץ בישראל. הזכיינות יכולה לבוא לידי ביטוי ברמה בינלאומית: רשת אופנה בינלאומית, שמעניקה זיכיון למפעיל ישראלי למכירת תוצרתה תחת חנות המותג של רשת האופנה בתמורה ובתנאים עליהם מסכימים הצדדים. ברמה הארצית ניתן להביא דוגמה מרשתות בתי קפה מצליחות, לעיתים טרנדיות לתקופה, המחליטות להרחיב את פעילותן בדרך של הצעת זכיינות למי שיסכימו להפעיל את בית הקפה במיקום מסוים בארץ ובתמורה לתשלומים ותמלוגים ובתנאים המפורטים בהסכם הזכיינות. לא פעם, מתפרסמות כתבות בתקשורת במסגרתן מופיעים בעלי זיכיון המביעים את אכזבתם הקשה מהתנאים הדרקוניים בהסכמי הזכיינות, שלטענתם מובילים לכך שלמרות שהשקיעו סכומי כספים ניכרים והשקיעו משאבים נוספים וזמן רב, המודל העסקי שהוצע להם בהסכם הזכיינות לא יוביל לרווחיות במשך שנים רבות. מנגד, מעניקי הזכיינות משיבים, שיש לתלות את ההפסדים של הזכיינים בהתנהגות עסקית כושלת של אותו זכיין ספציפי ולראייה הם מציגים זכיינים אחרים, שמרוויחים סכומים ניכרים, העולים על סכומי ההשקעה בזכיינות ופועלים כזכיינים במשך שנים רבות. יש לזכור, כי זכיין שאינו רואה ברכה בפעילות הזכיינות שלו, יכול לגרום נזקים משמעותיים למעניק הזכיינות ולפגיעה במותג מושא הזכיינות, שכן פעילות הזכיין היא "הפנים" של מעניק הזכיינות במקום פעילותו. אובדן נוסף שעשוי להיגרם למעניק הזכיינות יכול לבוא לידי ביטוי בדמי תמלוגים נמוכים מאלו שציפה להם עת העניק את הזכיינות לזכיין. הצדדים, כל אחד מנקודת ראותו, היו מסכמים את מערכת היחסים העסקית ככזאת שהתחילה בתקווה גדולה והסתיימה באכזבה לא פחות גדולה מהתקווה, שהייתה בליבם בתחילת מערכת היחסים.
סכסוכים בעניינים הקשורים בזכיינות לעיתים קרובות לא נותרים כפרסום בתקשורת ומגיעים לפתחם של בתי המשפט. כך כדוגמה הגיע לבית המשפט המחוזי מקרה בו מקרה בו רשת מסעדות וזכיין שלה הגישו האחת נגד השני תביעות בעניין סיום הסכם הזכיינות, כאשר כל צד טוען להפרת ההסכם על ידי הצד השני. באותו מקרה, טענה רשת המסעדות, שהזכיין ביטל את ההסכם שלא כדין ואילו הזכיין טען מנגד, שההסכם הובא אל סיומו בהסכמה. במקביל, נגד אותה רשת מסעדות היו תלויות ועומדות תביעות של זכיינים נוספים, שעניינן גביית עמלות על ידי רשת המסעדות מספקי הרשת, שהזכיינים התחייבו בהסכם הזכיינות לרכוש מהם סחורה, באופן שייקר את רכישת הסחורות על ידי הזכיינים; אי עדכון מחירי המנות לצרכן הסופי, דבר שגרם לשחיקת הרווחיות; העדר ניהול ופרסום, בניגוד לקבוע בהסכמי הזכיינות ועוד. באותו מקרה, טענה רשת המסעדות, שהזכיין הכין את הקרקע לסיום ההסכם כדי לפתוח במקום מסעדה מתחרה במסעדות הרשת. מנגד, טען הזכיין, שבעקבות טענות שהיו לו נגד רשת המסעדות ובשל מצב הרשת, שהדרדר לאורך השנים הגיעו הצדדים להסמכה על סיום הזכיינות.
באותו מקרה, בית המשפט התרשם שאכן מצבה של רשת המסעדות הדרדר במהלך השנים ובעקבות כך, נסגרו סניף אחר סניף. עוד התרשם בית המשפט, שאכן הייתה הסכמה על כך שרשת המסעדות והזכיין ייפרדו בהסכמה. אולם בהסכמי זכיינות הוראות בדבר סיום ההסכם כוללות גם הגבלות על פעילות הזכיין לאחר תום תקופת ההסכם וכך היה גם במקרה זה. בית המשפט בחן את פעילות המסעדה, שהפעיל הזכיין לאחר תום תקופת הזכיינות במקום בו הפעיל קודם לכן את המסעדה בזכיינות, והגיע למסקנה, שאין מדובר "במסעדה דומה" לזו שהופעלה על ידו קודם לכן ומשכך אין מדובר בהפרת הסכם הזכיינות. לעניין הוראות מגבילות מסוג זה, חשוב לציין, כי עקרונות חוקתיים בדין הישראלי הכוללים את חופש העיסוק יעמדו בפני בית המשפט עת ישקול את סבירות הוראות מגבילות אלה ויש להניח, שהוראה גורפת לא תזכה לאכיפת בית המשפט. ואולם יש לזכור, כי קיימים אינטרסים לגיטימיים למעניק הזכיינות, לרבות המשך פעילות המותג, אי פגיעה בו ומניעת שימוש במידע הסודי של מעניק הזכיינות לתחרות של הזכיין במעניק הזכיינות.
הבאתי לעיל, בתמצית מקצת הטענות שעשויות לעלות בסיום יחסי רשת וזכיין וקיימות טענות רבות נוספות. לכן, חשוב שזכיין פוטנציאלי יבחן היטב את הסכם הזכיינות שהוא מקבל ויוועץ בעורך דין מסחרי בעל ניסיון בעריכת הסכמי זכיינות כדי שיאיר את עיניו במקרי קצה, שעשויים להתרחש לאחר החתימה על ההסכם והיציאה לדרך. בחינה משפטית בשיתוף עם בחינה עסקית של התנאים בהסכם הזכיינות עשויים להוביל למסקנה, שלמרות שלכאורה הרשת מאוד אטרקטיבית ומצליחה תנאי ההסכם לא יאפשרו לזכיין להשיא רווחים בטווח הקצר (ובכלל) ויכניסו אותו להוצאות כספיות ניכרות כאשר הוא נדרש לעמוד בתנאים פרוצדורליים רבים, הכשרות מהרשת, רכישת חומרי גלם מספקים מסוימים ועוד. כמו כן, בשעה שאותו זכיין יחליט "להפריד כוחות" ימצא שהוראות הסכמים אלה יקשו על כך ויצמצמו את אפשרויות העיסוק שלו לאחר מכן. כאשר הסכמים אלו נתונים למשא ומתן, תובנות משפטיות ועסקיות, כאמור, יאפשרו לעורך הדין ולזכיין הפוטנציאלי לנהל את המשא ומתן ולהביא להסכמות שיאפשרו לשני הצדדים להגיע לנקודת איזון מתאימה להם כך שיתאפשר להם לראות רווחים וגם לנהל את עסקיהם בצורה מיטבית.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ