כתבתי כאן במאמרים קודמים על חברות הזנק המתחילות את פעילותן בתקווה גדולה ועל כך שלמרבה הצער במרבית המקרים תקוות אלו אינן מתממשות והחברות מגיעות אל סיום פעילותן באכזבה גדולה. כתבתי סכסוכים אפשריים בין מייסדי המיזם, בדרך כלל שני חברים טובים (או יותר) או חברים לדרך שהוגים את הרעיון ושותפים לרצון לממשו כאשר כל אחד מהם בעל תפקיד במיזם. במאמר זה אתייחס לסכסוך אפשרי בין מייסדי המיזם (היזמים) למשקיעים בחברה, שאף הוא מתגלע לא פעם.
לרוב, מייסדי המיזם, שהגו את הרעיון שעומד בבסיסו, אינם יכולים למלא את כל הדרוש לשם הוצאת הפרויקט מן הכח אל הפועל. כך כדוגמה: כאשר פיתוח המוצר או התוכנה כרוך בהוצאות כספיות ניכרות יהיה על המייסדים לגייס כספים לחברה. גיוס הכספים לחברה הינה המשימה המורכבת ביותר, שמונחת לפתחם של המייסדים, ולא פעם נתקלתי במקרים בהם המייסדים הגו רעיון מדהים אבל בשל קשיים בגיוס הכספים הדרושים למימושו סגרו המייסדים את החברה, שהקימו טרם מימוש הרעיון שהגו. עוד אציין, כי השקעה לא מגיעה רק בדרך של מימון כספי, ולעיתים לחברה דרושים כאלה היכולים להעניק שירותי ייעוץ, שירותי מכירות, היכרויות עם גופים וחברות שיכולות לסייע במימוש הרעיון ועוד. במקרים כאלה, עשויים אלו שיעניקו את הסיוע הדרוש למיזם לקבל הטבות בדמות של מניות, אופציות או הטבות אחרות.
נחזור למשקיעים המעמידים לחברה כסף הדרושים לפעילותה. במצב בו המשקיעים מעמידים את הכספים בסמוך להקמת החברה, מתקשרים המשקיעים בהסכם מייסדים עם היזמים ובמסגרתו מוסדרים היחסים ביניהם, התמורה, שיקבלו המשקיעים והתנאים המועדפים להם יזכו וההגבלות החלות על הצדדים להסכם.
כך כדוגמה במקרה שהגיע לבית המשפט, ביקשו יזמים להקים חברה לייבוא מוצרים והתקשרו עם משקיעים בהסכם מייסדים, לפיו היה על המשקיעים להעביר לחברה מאות אלפי שקלים תמורת מניות בחברה. המשקיעים העבירו את הסכום לו התחייבו לחברה של אחד היזמים ואולם זמן קצר לאחר מכן התגלעו מחלוקות בין היזמים למשקיעים וניסיונות הצדדים להביא לפתרונם לא צלחו. בהערת אגב, אציין, שחשוב להתייחס כבר בהסכם המייסדים למקרים בהם היחסים בין הצדדים להסכם יעלו על שרטון וחשוב להשקיע מחשבה תוך צפיית סיטואציות אפשריות ומתן מענה להן בהסכם המייסדים.
באותו מקרה, ביקשו המשקיעים, שעד ליישוב המחלוקת בין הצדדים כספי ההשקעה, שהעבירו לחברה של אחד היזמים יועברו לחשבון נאמנות ואולם הדבר לא נעשה. החברה אליה הועברו כספי ההשקעה נקלעה להליכי חדלות פרעון והמשקיעים מצאו עצמם מול שוקת שבורה. עוד גילו המשקיעים, כי היזמים לא העבירו בעצמם את הסכומים שהתחייבו להעביר לחברה ואף התקשרו, במקביל, עם משקיע נוסף בקשר למיזם דומה.
היזמים טענו מנגד, שבבסיס המיזם עמד רעיון עסקי טוב, עם מוצר ראוי, והיתכנות עסקית אמיתית אך הוא כשל בשל סיבות של סכסוך בין בעלי המניות של החברה, אליה הועברו כספי ההשקעה ולכן אין להטיל עליהם את האחריות לכך.
בית המשפט בחן את העדויות ומצא, שאכן היזמים לא העבירו את הסכומים, שהתחייבו להעביר למיזם בעוד שהמשקיעים העבירו את הסכומים להם התחייבו. עוד קבע בית המשפט, שהחברה אליה נדרשו המשקיעים להעביר את סכומי ההשקעה הייתה במצב כלכלי קשה כבר במועד חתימת הסכם המייסדים והמשקיעים לא קיבלו על כך מידע מהיזמים. נוסף על כך, נדחתה טענת היזמים באשר לסיבות לכשלון פעילותה של החברה אליה הועברו כספי ההשקעה.
בית המשפט אף ראה בפעילות המקבילה של היזמים בקשר לאותו מיזם עם משקיעים אחרים, כסותרת את העקרונות היסודיים שעמדו בבסיס ההתקשרות בין היזמים למשקיעים. בנסיבות האלה, קבע בית המשפט שיש להרים את המסך המפריד בין החברה כאישיות משפטית נפרדת לבין בעלי מניותיה (היזמים) ולהטיל עליהם אחריות אישית לתשלום הסכומים, שהשקיעו המשקיעים בחברה.
ודאי תאמרו, סוף טוב הכל טוב, מדוע עלינו להשקיע מאמצים ומשאבים בשכירת שירותי עורך דין משפט מסחרי או עורך דין לסטארטאפים כדי שיגן על זכויותינו ויבצע את הבדיקות הדרושות, הרי בלאו הכי בית המשפט פסק לטובת המשקיעים?
בעניין זה חשוב להדגיש, כי הסדרת היחסים בין המשקיעים למייסדים בצורה מיטבית כבר בשלבי ההתקשרות אמנם כרוכה בהשקעה כספית ומאמץ אך נותנת לכם, המשקיעים, שקט נפשי שהרבה מאוד סוגיות שלא העליתם בדעתכם עלו על השולחן, נדונו ומצאו פתרון מוסכם. תוכלו גם להבין לקבל תשובות על הרבה מאוד שאלות, שאולי העדפתם שלא לשאול ולהעכיר את האווירה בין הצדדים. חשוב לזכור, שלא תרצו להגיע למצב בו הסכסוך שאתם צד לו יגיע לבית המשפט, תדרשו להוצאות רבות ולעגמת נפש ותהיו תלויים בידיו של שופט, שאינכם יודעים מה יחליט.
במקרה הנדון, היה עורך דין מסחרי יכול ליצור מנגנונים משפטיים ומסחריים מתאימים המבטיחים את כספי וזכויות המשקיעים ולעגנם בהסכם המייסדים, מה שהיה מאפשר למשקיעים לצמצם את ההפסדים שנגרמו להם ואף לעצור את הפעילות בזמן אמת בלא צורך להמתין להיקלעות החברה לחדלות פרעון וללא צורך בפניה לבית המשפט.
לפני שאסיים, לא ניתן שלא להדגיש, שההשקעה במיזמים כרוכה בסיכונים מסחריים ובסיכון שהמיזם לא יגיע אל המקום, שאליו קיוו היזמים והמשקיעים. אולם יש הרבה מאוד מקרים בהם התנהלות כושלת של היזמים ולא הסיכונים הטבעיים הנ"ל יביאו את המיזם אל סוף דרכו.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ